אישה בשנות החמישים לחייה נקלעה למצב של אובדן כושר עבודה והגישה תביעה נגד חברת הביטוח כלל בה הייתה מבוטחת בפוליסה מתאימה.
חברת הביטוח דחתה את התביעה בשני נימוקים עיקריים:
- אי גילוי: התובעת לא סיפרה בתצהיר הבריאות שלה על שלל מחלות מהן סבלה לפני שהצטרפה לפוליסה. למרבה הצער מחלות אלה הובילו לאובדן כושר עבודה. החוק מאפשר לחברת הביטוח במקרה כזה לדחות את התביעה במלואה. משרדנו טען כי חברת הביטוח לא יכולה להתבצר מאחורי טיעון זה באשר בשנת 2011 אספה את כל תיקיה הרפואיים ומשכך ידעה בפועל אודות אותן מחלות אך המשיכה לגבות פרמיות.
- עיסוק סביר: בקבלתה לפוליסה הצהירה התובעת על תפקיד פיזי ועל תפקיד ניהולי. אין מחלוקת כי המחלות שוללות יכולת תפקוד פיזי ואולם קשה לטעון כי הללו שוללות יכולת ניהול.
במו"מ מפרך הצלחנו לקבל עבור התובעת את החלק הארי של הפיצוי לפי הפוליסה בגין אובדן הכושר הן לעבר והן לעתיד! כך שלמעשה כעת גם אם ישוב כושר העבודה לתובעת והיא תשכיל להצליח לשוב למעגל העבודה, הפיצוי כבר אצלה….
השאר לנו תגובה