אישה בת 45 נפלה במהלך הירידה ממונית בה נסעה ושברה את רגלה. חברת הביטוח טענה כי לא מדובר בתאונת דרכים ולכן אין לפצותה בגין נזקיה. מה קבע ביהמ"ש? תאונת דרכים מוגדרת בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה 1975 (להלן: "החוק") באופן הבא: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
מחבר ארכיון: לביא - יטח
בדיקת הפוליגרף הינה בדיקה שנויה במחלוקת. מחד ישנן ביקורות רבות כנגדה לפיהן מדובר בבדיקה שאינה אמינה ואין להסתמך על תוצאותיה ומאידך ישנה דעה רווחת כי קשה מאוד להטות את תוצאות הבדיקה וניתן בהחלט להסתמך עליה. קולמוסים רבים נשברו בניסיון להגיע למסקנה חד משמעית, אך עד כה ישנן דעות לגיטימיות לכאן ולכאן ואין מסקנה גורפת.
שילמתי את החוב במזומן – האם בית המשפט יקבל את הטענה? פעמים רבות, גם במאה העשרים ואחת, אנשים מתפתים לעשות עסקאות ג'נטלמניות ב"לחיצת יד", מתוך מחשבה שדי בכך על מנת שלפעולתם תהיה נפקות משפטית. הגם שלחלק מאיתנו הדבר נראה מופרך, במיוחד בעולמנו הגלובלי, בעידן האינטרנט, המיילים והודעות הטקס, הרי שישנם אנשי עסקים רבים שעדיין מעדיפים
הרופא התרשל בניתוח הקטנת חזה וישלם פיצוי של מעל לרבע מיליון שקלים. מ', אישה בשנות השישים לחייה, לא אהבה את מראם הגדול והנפול של השדיים שלה. היא ניסתה להסתיר זאת ע"י ביגוד ואביזרים מתאימים, אך בכל אימת שהיתה מתבוננת במראה, לבדה, היתה חשה סלידה ממראם. עד אשר אזרה אומץ וחרף גילה, גמלה בליבה החלטה להגשים
חוות דעת מטעם התובע – גם בתיק תאונת דרכים בתיק תאונת דרכים שבו נגרמו נזקי גוף משמעותיים, נסב חלק ניכר מהדיון על שאלת נכותו של הנפגע. תקנה 8(א) לתקנות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, קובעת כי: "תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים
מ', התובעת, אישה ערירית בשנות השישים המאוחרות לחייה, לקתה בדמנציה, אלצהיימר. מחלה נוראית הגורמת לחולים בה לשכוח מילים, אנשים, מקומות ולמעשה מוחקת חלקים נרחבים מזיכרונותיהם. תפיסת המציאות מטשטשת וכך גם תפיסת הזמן והמקום. מ' הפסיקה לנהוג, פחדה להדליק את הגז, להישאר לבדה בבית, חדלה מעבודתה, שכחה את שמות מכריה, שכניה וחבריה והבושה אחזה בה. מ' הבינה את
המצב המשפטי ששרר עובר לבג"צ 804/12 היה כזה שבו מעמדם של החייבים בהוצאה לפועל, אנשים קשי יום ממילא, היה בלתי נסבל. בהתאם להנחיות הקודמות של מנהל רשות האכיפה והגבייה, מש/1 נוהל מתן שירותים כלליים, פקידי ההוצל"פ היו מסרבים למסור לידי החייב החלטות שהתקבלו בעניינו מאחר והתקבלו בלשכה אחרת. כך נוצר מצב שבו תושב הפריפריה, הקריות,