כתב תביעה: הוגש כנגד מעסיקה בשל נזקי גוף שנגרמו לעובדת כאשר החליקה על רצפה רטובה במהלך העבודה

כתב תביעה שהוגש בשמה של עובדת כנגד מעסיקתה בשל נזקי גוף שנגרמו לה כאשר החליקה על רצפה רטובה במהלך העבודה. התביעה הוגשה הן כנגד המעסיקה בפועל והן כנגד חברת כח האדם שדרכה הועסקה התובעת.

בבית משפט השלום בעכו                                                                       ת.א. 15/

בעניין:              XXX

ע"י  ב"כ עוה"ד יטח  מירב ו/או  לביא-אלבז סיגל
משד' ירושלים 15 ת.ד. 294 קרית ביאליק
טלפון: 072-2501278 ;          פקס: 072-2501279

התובע

– נ ג ד 

XXX

ראול וולנברג X תל-אביב XXXXX

XXX

הנתבעות

מהות התביעה: פיצויי נזיקין בגין נזק גוף.
סכום התביעה: כגבול סמכות בית המשפט הנכבד.

כתב תביעה

התובעת, יועצת קוסמטיקה ואשת מכירות במקצועה, ילידת  1961, תהיה מיוצגת בתביעה זו ע"י ב"כ עוה"ד סיגל לביא-אלבז ו/או אח' וכתובתה להמצאת כתבי בי דין כמפורט בכותרת.

א. הצדדים

  1. הנתבעת 1 , הינה חב' מוגבלת במניות רשומה על פי דין בישראל ועיקר עיסוקה הינו בהשמתן והצבתן של יועצות/ דיילות קוסמטיקה בסניפי רשתות שיווק ברחבי הארץ.
  1. התובעת הועסקה אצל הנתבעת כיועצת קוסמטיקה ומכירות בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה זו.
  1. הנתבעת 2 חברה מוגבלת במניות רשומה על פי דין בישראל ועיקר עיסוקה בהפעלת רשת שיווק – המשביר לצרכן, היתה המעסיקה בפועל של התובעת שהושמה לעבודה בסניף גרנד קניון בחיפה.

ב. מסכת עובדתית

  1. ביום 11/11/11 במהלך עבודתה אצל הנתבעת 2, החליקה התובעת, על שלולית של סבון נוזלי, היא עפה באוויר ונחתה על הארץ. כתוצאה מכך נגרמו לה נזקי גוף חמורים לרבות קרע במיניסקוס בברך שמאל.

האירוע אשר תואר יקרא להלן "התאונה הראשונה".

ג. אחריות הנתבעות

  1. הנתבעות אחראיות מכוח החוק וע"פ כל דין, בין באחריות ישירה ובין באחריות שילוחית בגין מעשים ו/או מחדלים ו/או מפגעים שנוצרו ו/או נעשו ע"י שלוחיהן ו/או עובדיהן ו/או מי מטעמן, לנזקים אשר נגרמו לתובעת כתוצאה ממעשים ו/או מחדלים ו/או המפגעים הנ"ל, בזמנים הרלוונטיים ואשר מפורטים לעיל ולהלן בכתב התביעה.
  1. התובעת תטען כי אין היא יודעת ואין היא יכולה לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו לתאונה שהביאה לידי הנזק וכי הנזק נגרם ע"י נכס שלנתבעות ו/או לעובדיהן ו/או שלוחיהן ו/או מי מטעמן היתה שליטה מלאה עליו וכי המסקנה שהנתבעות התרשלו ו/או לא נקטו רמת זהירות סבירה מתיישבת עם נסיבות העניין יותר מאשר כל מסקנה אחרת וכי לכן חל במקרה דנא הכלל שהדבר מדבר בעד עצמו כמשמעותו בסעיף 41 בפקודת הנזיקין, וכי נטל ההוכחה מוטל על הנתבעות להוכיח כי לא היתה התרשלות ו/או רשלנות מצידן שיחובו בגינה.
  1. לחילופין, ומבלי לפגוע בנטען לעיל, לרבות הכלל בדבר נטל ההוכחה, התובעת תוסיף ותטען כי רשלנותן של הנתבעות, לרבות עובדיהן ו/או מי מטעמן, מתבטאת, בין היתר, במעשים ובמחדלים להלן:

רשלנות הנתבעת 1

  • הציבה את התובעת לעבודה במפעל מבלי לבדוק את רמת הבטיחות ואת שיטות העבודה הנהוגות במקום.
  • לא שלחה מפקחים, כנדרש, למפעל בו הוצבה התובעת, על מנת לוודא כי התובעת מועסקת בתנאים בטיחותיים.
  • לא דאגה לוודא כי התובעת עברה הדרכה מתאימה לעבודתה.
  • לא דאגה לוודא כי התובעת קיבלה ציוד מגן כנדרש.
  • לא דאגה לוודא מהם סידורי הניקיון והבטיחות במקום העבודה בו הוצבה התובעת

רשלנות הנתבעת 2

  • הנהיגה שיטת עבודה לקויה ומסוכנת ולא דאגה לקיומה של שיטת עבודה בטיחותית לרבות:
  • לא דאגה לסידורי ניקיון מתאימים במקום העבודה
  • הציבה את עובדיה בכלל ואת התובעת בפרט לעבוד במקום מסוכן באשר הרצפה אינה תקנית ואינה מיועדת למניעת החלקה.
  • לעניין זה משנה חשיבות באשר העבודה במחלקות הקוסמטיקה כוללת התעסקות עם אריזות וחומרים נוזליים רבים שעלולים, כפי שאכן קרה בפועל, לגרום להחלקות ומעידות.
  • זלזלה בבטיחותם של עובדיה בכלל ובזו של התובע בפרט, כאשר נמנעה מלהתקין מלבדוק את תקינות המסוע לרבות הארקה.
  • לא פיקחה כיאות על שיטת העבודה הנהוגה ולא בדקה האם היא בטיחותית וכל זאת כמתחייב מתפקידה.
  • לא העבירה הוראות ונהלי בטיחות ולעובדיה ו/או העבירה הוראות ונהלים שאינן תקינים ובמיוחד לא דאגה לספק ציוד מגן אישי דוגמת נעלי עבודה ו/או לא וידאה כי העובדים עושים שימוש בנעליים המתאימות לעבודה.
  • לא דאגה להדריך ולידע את עובדיה באשר לסיכונים הכרוכים בעבודתם.
  • נהגה בחוסר אכפתיות ובפזיזות לגבי בריאות ושלמות גופם של עובדיה בכלל ושל התובעת בפרט.
  • חומרה נוספת ניתן למצוא בכך שמדובר בחברות ענק שאמצעיהן הכספיים אינם שנויים במחלוקת וניתן לצפות כי ינקטו בכל הצעדים הנדרשים על מנת לשמור על בטיחות עובדיהם.
  • לא צפתה מראש אפשרות קרות התאונה ולא נקטה באמצעי זהירות נאותים למניעתה.
  • לא נהגו כפי שמעסיקה סבירה ומיומנת היתה נוהגת בנסיבות העניין ו/או נהגה כפי שמעסיקה מיומנת וסבירה לא היתה נוהגת בנסיבות העניין.
  • הפרה חובות חקוקות, בין היתר חובות המנויות בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ"ד-1984, תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970.

כאן המקום להוסיף כי הזלזול של הנתבעת 2 כלפי התובעת לא התמצה בהפרות שתוארו לעיל, וגם לאחר הנפילה העזה לא נמצא מי מטעמה של הנתבעת 2 אשר סייע לתובעת שהיתה שרועה על הרצפה כאובה וזועקת. מי אשר עזר לתובעת, היו לקוחות ולא מי מטעם מעסיקתה בפועל – הנתבעת 2.

הטיפול הרפואי

  1. כתוצאה מהתאונה ובעקבותיה נגרמו לתובעת חבלות קשות בכל גופה ובעיקר בברכה השמאלית.
  1. מיד לאחר התאונה הובהלה התובעת לבית החולים כרמל שם בוצעה חבישה אלסטית לברך והומלץ על מנוחה בת שבוע ימים לרבות רגל מורמת וקומפרסים קרים. כמו כן הונחתה התובעת להלך באמצעות קביים וכן להמשיך מעקב.
  1. התובעת המשיכה מעקב, נמצא כי קיימת הגבלה בכיפוף הברך וכן רגישות במישוש. התובעת הופנתה לטיפולי פיזיותרפיה (בטופס ההפניה נרשם: "מצב אקוטי") וכן הומלץ על המשך חבישה אלסטית.
  1. ביום 08/12/11 שבה התובעת לביקורת והתלוננה על כאבים בברך שמאל. הומלץ על 14 ימי מחלה נוספים.
  1. ביום 21/01/12 נמצאה בצקת דיפוזית בברך והגבלת טווחים 5-/110 מעלות. כך גם ביום 18/03/12.  משכך הופנתה לביצוע בדיקת MRI. הבדיקה בוצעה ביום 01/06/12 ובה נמצא : "קרע של הקרן האחורית של המיניסקוס הפנימי "
  1. במהלך הטיפולים נכתב כי ישנם כאבים אחרי כל מאמץ במיוחד לאחר עמידה, כאבים חזקים בלילות, כאבים חזקים במישוש ונפיחות. עוד נכתב כי קיימת רגישות גבוהה מאוד באיזור מדיאלי של הברך השמאלית.
  1. כתוצאה מהתאונה שהתה התובעת באי כושר עד לחודש 06/12, היינו למשך שבעה חודשים!

מצ"ב תיעוד רפואי מסומן כנספח "א"

הנכות

  1. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה. לתובעת שולמו דמי פגיעה מלאים ונקבעו אחוזי נכות כדלקמן;

מיום 11/02/12 עד ליום 30/04/12 20% נכות
מיום 01/05/12 עד ליום 30/04/13 10% נכות

כמו כן מיום 11/02/12 ועד ליום 30/04/12 הוכרה התובעת כ"נכה נזקק".

לתובעת לא נקבעה נכות לצמיתות ע"י המל"ל.

מצ"ב מסמכי המל"ל מסומנים כנספח "ב".

  1. התובעת נבדקה אצל ד"ר קרפ, מומחה מטעמה שבדק ומצא כי קיים דלדול שרירי ארבעת הראשים לעומת שמאל , מבחן טחינת הפיקה חיובי וכן כי קיימת רגישות על פני הסדק הפרקי הפנימי.

עוד נמצא כי מבחן מקמרי, אפלי וכריעה קדמית חיוביים. עוד נמצא כי קיימת הגבלה בכיפוף 120 מעלות.

המומחה קבע כי לתובעת נותרו הנכויות הבאות;

מיום 11/11/11 ועד ליום 10/02/12 100% נכות.
מיום 11/02/12 ועד ליום 10/04/12 40% נכות.
מיום 11/04/12 ועד ליום 10/06/12 20% נכות.

עוד קבע המומחה כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 48(2)(ז)(I)

מצ"ב חוות דעת מאת ד"ר קרפ, מסומנת כנספח "ג"

  1. פועל יוצא מהתאונה סובלת התובעת עד היום מברכה השמאלית והיא לא שבה להיות כשבעבר. התובעת מנועה מפעילות גופנית כפי שהיתה מורגלת בעבר ושמנה 10 ק"ג בעקבות התאונה.
  1. התובעת תטען כי הואיל ונזקיה נגרמו כתוצאה מרשלנותן ו/או חוסר זהירותן של הנתבעות ו/או מי מטעמן, הן חייבות לפצותה על כל נזקיה, כמפורט להלן.
  1. עובר לתאונה היתה התובעת אישה פעילה, חיונית, יצרנית ובריאה בגופה ובנפשה.
  1. עקב התאונה ובעטייה התובעת נזקקה ותמשיך להיזקק לטיפולים רפואיים אף מעבר לאלה המכוסים ע"י סל הבריאות.
  1. עקב התאונה ובעטיה נפגע כושר השתכרותה של התובעת נגרמו וייגרמו לה הפסדי שכר לרבות פנסיה ותנאים סוציאליים.
  1. עקב התאונה ובעטייה נזקקה ותמשיך להזדקק כל חייה לעזרת צד ג' מוגברת.
  1. עקב התאונה ובעטייה התובעת נזקקה ותמשיך להזדקק כל חייה לנסיעות מוגברות לטיפולים ו/או אחר.
  1. התובעת תטען כי הנתבעות ו/או מי מטעמן חייבות לפצותה על נזקיה הנ"ל, שנגרמו בעטיה של רשלנותן של הנתבעות ע"פ דיני הנזיקין ו/או ע"פ כל דין אחר.
  1. ואלה נזקי התובעת שהנתבעות חייבות לפצות בגינם:

א.         נזק מיוחד:

הפסד השתכרות בעבר                                                                30,000 ₪.
הוצאות רפואיות בעבר                                                                   8,000 ₪.
עזרה צד ג' בעבר ו/או שכר ראוי למיטיבים                                       20,000 ₪.
הוצאות ניידות ואחרות בעבר                                                         10,000 ₪.

  • נזק כללי:

הוצאות רפואיות ואחרות
עזרה צד ג' לעתיד
הוצאות ניידות לעתיד
הפסד כושר השתכרות לעתיד לרבות הפסדי השתכרות פנסיה ותנאים סוציאליים.
נזק לא ממוני, כאב וסבל

  1. התובעת תטען כי היא זכאית לקבל פיצויים מהנתבעות בגין נזקיה הנ"ל ו/או כל נזקים אחרים שיוכחו במשפט, וכי רשלנותן ו/או מי מטעמן היא שגרמה לנזקיה כמפורט לעיל.
  1. טענות התובעת נטענות לחילופין ו/או במצטבר הכל לפי הקשר הדברים והגיונם.
  1. לבית המשפט הנכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה.
  1. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעות לדין ולחייבן לפצות את התובעת עבור כלל נזקיה הנ"ל ו/או כל נזקים אחרים שיוכחו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ובתוספת הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

___________________

לביא-אלבז סיגל,       עו"ד

ב"כ                        התובעת

סגור נגישות