כתב תביעה כנגד עירייה בשל נפילת קטין שנתקל בסלע בשביל המצוי בשטחה של העירייה

כתב תביעה כנגד עירייה בשל נפילת קטין שנתקל בסלע בשביל המצוי בשטחה של העירייה

בבית משפט שלום בחיפה

בעניין שבין:

1. XXXX
באמצעות הוריו ואפטורופוסיו הטבעיים:
2. XXX
3. XXXX

ע"י ב"כ עוה"ד לביא-אלבז סיגל ו/או יטח מירב
מרחוב שד' ירושלים 15 ת.ד. 294 ק. ביאליק
טלפון: 072-2501278 ; פקס: 072-2501279
דוא"ל sigallav@netvision.net.il

ובין:
XXX

מהות התביעה: פיצויי נזיקין
סכום התביעה: כגבול סמכותו של בית המשפט הנכבד

כתב תביעה

1. התובע (קטין ) יליד2002 (בן 11 במועד התאונה), יהא מיוצג בתביעה זו ע"י ב"כ עוה"ד לביא-אלבז סיגל ו/או אח' וכתובתה לצורך המצאת כתבי בי דין תהא כמפורט בכותרת.

2. הנתבעת הינה רשות מקומית המוקמת על פי פקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות") ומתוקף כך אחראית, בין היתר מכוחו של סעיף 235, לתקינותם של רחובות, למניעתם ולהסרתם של מכשולים ולנקיטת אמצעי זהירות נאותים בבנייתם של רחובות.

3. ביום 20/3/13 שיחק הקטין בשביל הגנים בנהרייה, במהלך משחק נתקל בסלע שהיה מונח בדרך נפל ונגרם לו שבר חמור בידו.

4. האירוע אשר תואר יקרא להלן "התאונה"

5. הנתבעת אחראית מכוח החוק וע"פ כל דין, בין באחריות ישירה ובין באחריות שילוחית בגין מעשים ו/או מחדלים ו/או מפגעים שנוצרו ו/או נעשו ע"י שלוחיה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה, לנזקים אשר נגרמו לתובעת כתוצאה ממעשים ו/או מחדלים ו/או המפגעים הנ"ל, בזמנים הרלוונטיים ואשר מפורטים לעיל ולהלן בכתב התביעה.

6. התובעת טוענת כי אין היא יודעת ואין היא יכולה לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו לתאונה שהביאה לידי הנזק וכי הנזק נגרם ע"י נכס שלנתבעת ו/או לעובדיה ו/או שלוחיה ו/או מי מטעמה היתה שליטה מלאה עליו וכי המסקנה שהנתבעת התרשלה ו/או לא נקטה רמת זהירות סבירה מתיישבת עם נסיבות העניין יותר מאשר כל מסקנה אחרת וכי לכן חל במקרה דנא הכלל שהדבר מדבר בעד עצמו כמשמעותו בסעיף 41 בפקודת הנזיקין, וכי נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת להוכיח כי לא היתה התרשלות ו/או רשלנות מצידה שתחוב בגינה.

7. לחילופין, ומבלי לפגוע בנטען לעיל, לרבות הכלל בדבר נטל ההוכחה, התובעים יוסיפו ויטענו ותטען כי רשלנותה של הנתבעת, לרבות עובדיה ו/או מי מטעמה, מתבטאת, בין היתר, במעשים ובמחדלים להלן:

• הותירה במקום מעבר המיועד להולכי רגל סלע גדול, תוך שהיא יודעת שעוברי אורח רבים עושים שימוש במקום וכן שילדים רבים משחקים שם מידי יום.
• לא דאגה להסיר את הסלע ולמנוע את הסכנה לעוברי האורח.
• לא דאגה להציב שלטים שיתריעו בפני הסכנה במעבר זה.
• לא דאגה לגדר את המקום המסוכן למעבר הולכי רגל.
• לא מנעה קיומו של המכשול
• נהגה בחוסר אכפתיות ובפזיזות לגבי בריאות ושלמות גופם של הולכי הרגל העוברים במקום בכלל ושל התובעת בפרט.
• לא צפתה מראש אפשרות קרות התאונה ולא נקטה באמצעי זהירות נאותים למניעתה.
• לא נהגה כפי שעירייה סבירה הייתה נוהגת בנסיבות העניין ו/או נהגה כפי שעירייה סבירה לא הייתה נוהגת בנסיבות העניין.
• הפרה חובות חקוקות, בין היתר לפי הוראות סעיף 235 לפקודת העיריות.

מצ"ב תמונות ממקום התאונה ותמונות הממחישות נזקיו של התובע מסומנות כנספח "א"

8. כתוצאה מהתאונה ובעקבותיה נגרם לתובע שבר חמור בידו הימנית.

9. לאחר נפילתו הובהל על ידי אימו לבית החולים לגליל המערבי נהרייה.

10. התובע נבדק ,ובצילומי רנטגן של כף יד ימנית נמצא שבר אלכסוני בשליש אמצעי של מסרק שלישי עם תזוזה. בוצע קיבוע ע"י סד גבס.

11. לאחר תלונות על כאבים הובהל התובע לבית החולים ב 31/3/2013 נמצא כי סד הגבס לא תקין. בוצעה החלפת סד.

12. התובע המשיך טיפול עם סד גבס במשך חודש. בתקופה זו התקשה בלימודיו ונזקק לעזרה מיוחדת בלימודים לרבות הכנת שיעורי הבית. כמו כן נזקק לעזרת בני משפחתו בהיקף העולה על עזרה סבירה ומקובלת בין בני משפחה.

מצ"ב תיעוד רפואי מסומן כנספח "ב"

13. בשלב זה ועקב חיסרון כיס מוגשת התביעה ללא חוות דעת רפואית, אך התובעים שומרים על זכותם לצרפה בהמשך ככל שיקום צורך.

14. עקב התאונה ובעטייה התובע נזקק לטיפול מיוחד הניתן לו ע"י הוריו וקרובי משפחתו.

15. עקב התאונה ובעטייה התובע נזקק לנסיעות מוגברות לטיפולים ו/או אחר.

16. ואלה נזקי התובע שהנתבעת חייבת לפצותה בגינם:

א. נזק מיוחד:

הפסד השתכרות של הוריו 7,000 ₪
הוצאות רפואיות בעבר 3,000 ₪
עזרה צד ג' בעבר ו/או שכר ראוי למיטיבים 8,000 ₪
הוצאות ניידות ואחרות בעבר 2,000 ₪

ב. נזק כללי:

הוצאות רפואיות ואחרות
נזק לא ממוני, כאב וסבל
הוצאות נסיעה לעתיד
עזרת צד ג' לעתיד

16. התובעים טוענים כי הם זכאים לקבל פיצויים מהנתבעת בגין נזקיהם הנ"ל ו/או כל נזקים אחרים שיוכחו במשפט, וכי רשלנותה ו/או מי מטעמה היא שגרמה לנזקיהם כמפורט לעיל.

17. טענות התובעת נטענות לחילופין ו/או במצטבר הכל לפי הקשר הדברים והגיונם.

18. לבית המשפט הנכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה.

19. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להזמין את הנתבעת לדין ולחייבה לפצות את התובעים עבור כלל נזקיהם הנ"ל ו/או כל נזקים אחרים שיוכחו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ובתוספת הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

_________________
לביא-אלבז סיגל, עו"ד
ב"כ התובעת