תחשיב נזק לעובד בשנות השלושים לחייו שנפגע בתאונת עבודה כתוצאה מנפילה מסולם

בבית משפט השלום בחיפה                                                                    ת.א. XXXXX

בפני כב' השופטת נסרין עדוי-חד'ר

                                                                                                            קבוע לקדם ליום XXXXX

בעניין: XXXXXX

            ע"י  ב"כ עוה"ד יטח-וולניץ  מירב ו/או  לביא-אלבז סיגל

מרחוב שד' ויצמן 44 ק. מוצקין ת.ד. 3324 , 2635024

טלפון: 072-2501278 ;          פקס: 072-2501279

דוא"ל                      sigallav@gmail.com

התובע

– נ ג ד –

 

XXXXXX

ע"י ב"כ עוה"ד XXXXX ו/או אח'

שד' פל-ים חלונות הסיטי בנין אורן חיפה 33095

טל': 04-8663300 ; פקס: 04-8664400

 

                                                                                       הנתבעות

תחשיב נזק מטעם התובע

עניינו של תיק זה ברשלנות בוטה וחמורה של מעביד שסיכן באופן מודע את חיי עובדיו בעבודה בגובה. למרבה ה"מזל" הסתיימה תאונה זו בנזקים כבדים לרגלו של התובע ולא גבתה את חייו.

יש להתייחס במלוא החומרה לתאונה מסוג זה שעה שמידי יום אנו מתבשרים על מותם של עובדים בשל ליקויים ומחדלים בעבודה בגובה.

הצדדים ועובדות המקרה

1. התובע, יליד 1988, עבד בזמנים הרלוונטיים לכתב תביעה זה בשירותה של הנתבעת שהינה חברה בע"מ שעיקר עיסוקה ייצור והתקנות שלטים. התובע פעל כל העת תחת פיקוחה ובהתאם להנחיותיה והוראותיה.
2. ביום 12/12/16 בעת תיקון והתקנת שלט בחנות קרייזיליין בנתיבות, הוצב התובע לשם עבודתו זו, על גבי סולם קצר שהונח באופן פרוביזורי על גגו של רכב העבודה. זאת תחת עבודה עם סולם גבוה שהיה בנמצא (אך השימוש בו דרש זמן נוסף, הוצאתו מן הרכב הרכבה והעמדה), ובשל רצונו של מנהל הצוות, יוסי פלג, לסיים מהר את העבודה. התובע לא היה רתום וכן אף עובד אחר לא אחז בקצה הסולם שהיה מונח באופן רעוע על גג הרכב. בשל כל אלה, בעת הירידה החליק הסולם והתובע נפל והוטח בעוצמה רבה מגובה של כ 4.5-5 מטרים.

הסולם שבו הורו לתובע להשתמש הינו סולם עומד ולא סולם נשען ובכל זאת הורו לו לעשות בו שימוש כסולם נשען.

האירוע אשר תואר יקרא להלן "התאונה".

3. לא ברור כיצד מכחישה הנתבעת את התאונה ונסיבותיה, שעה שאישרה אותן כמעט בכל טופס אפשרי. מר עבאדי עובדיה מנכ"ל הנתבעת אישר בחתימתו וחותמת החברה ע"ג טופס בל 250 את נסיבות התאונה, מר עבאדי עובדיה, המנכ"ל חתם גם על טופס בל 279 (הכרה בנכה נזקק, תקנה 18) ואישר כי למן יום התאונה לא עבד התובע. בנוסף חתם המנכ"ל על טופס בל 211 ללא כל הסתייגות (ס' 16 לטופס דמ"פ)

 

מצ"ב בל 250, בל 279, בל 211, מסומנים כנספח "א"

4. בנוסף ישנו שטר חוב של מד"א ממנו עולה כי התובע הועבר מנתיבות לבי"ח סורוקה, בדיוק כפי גרסתו.

מצ"ב שטר חוב מד"א מסומן כנספח "ב"

5. גם התיעוד הרפואי מאשר את גרסת התובע וכך נכתב ביום האירוע : "בן 28 הובא לחדר טראומה לאחר שנפל מסולם בגובה של 5 מטר בעבודה"

 

אחריות הנתבעת

6. על הנתבעת היה לוודא כי סביבת העבודה של התובע בטוחה וכי היא ממלאת אחר כל הוראות פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 וכן תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 ו תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התש"ס – 2007 וכן תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט – 1999 , בנוסף היה על הנתבעת למלא אחר הוראות המוסד לבטיחות וגיהות "סולמות מטלטלים, שימוש בטוח בסולמות – המלצות למשתמש", בכל אלה חטאה והכל כפי שיפורט להלן.

7. התובע יפנה ל תא 4775-12/14 ח'אלד אבו ראס נ' דגל מערכות אינסטלציה וכיבוי אש בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ (lawdata), בו סיכם כב' השופט דאוד מאזן את ההלכה בנוגע לאחריות מעביד כלפי עובד הנדרש לעבוד על סולם. עובדות המקרה בפרשה זו היו כאלה שבהן נפל עובד מסולם בגובה 3 מטר (נמוך מזה שבעניינו כאן).

 

"חובתו המושגית של המעביד כלפי העובד היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה – ע"א 663/88 שיריזיאן נ. לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מ"ז(3) 225. במסגרת חובת הזהירות המושגית של המעביד כלפי עובדו, עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, לשיטות עבודה נאותות, להדריך את עובדיו, להזהירם מפני הסיכונים הכרוכים בביצוע עבודתם, ולפקח על נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים. על אחריותו של מעביד כלפי עובדו, ראה, בין היתר, ע"א 477/85 בוארון נ. עירית נתניה, פ"ד מב(1) 415; ע"א 1958/97 רפאל בן שטרית נ. רשות הנמלים והרכבות .

על חובת זהירות של מעביד כלפי עובד המטפס על סולם ראו: ע"א 320/90 מפעלי לוקי לבניה נ' גוברין (פורסם במאגרים, 18.11.1992); ע"א 8071/95 בן-יאיר נ' לשכת עורכי הדין (פורסם במאגרים, 23.4.1998); ע"א 3600/90 ביטון נ' פי-גלילית מסופי נפט וצינורות בע"מ (פורסם במאגרים, 28.7.1994); ע"א (מחוזי י-ם) 2522/01 שלם נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 7.4.2002)

סולם מיטלטל נחשב ככלי עבודה מסוכן, גם כשהסולם עצמו תקין. גם בתי המשפט הדגישו בפסיקתם סכנה זו, המתמקדת בעיקר בכך שהעובד נדרש לבצע עבודה בגובה, כשהוא עומד על גבי סולם, ואין לו נקודת אחיזה כלשהי (ראה ע"א 3843/90 אוחיון נ' מדינת ישראל, שבעקבותיו הלך בית המשפט המחוזי בת"א בע"א 2822/00 רזון נ' חירות בע"מ. בעניין רזון הנ"ל, נדון מקרה בו נפל העובד מן הסולם כאשר תיקן מזגן בגובה של כ- 3 מ' מעל הרצפה, ובית המשפט אמר:

"הסיכון לנפילה מסולם הינו פונקציה של מידת יציבותו בלבד. השטח המצומצם של כל שלב בסולם, מונע מהעומד עליו אפשרות לנוע לצדדיו. לכן, יכולתו לשמור על שווי משקל, מותנית באפשרות שידיו תהיינה נגישות לדבר מה יציב שניתן לאחוז בו. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהוא מבצע עבודה בגובה, מהסוג שביצע המערער".

המעביד הורה לתובע לטפס ולעמוד על הסולם למרות זאת, בהיותו מודע לסיכון זה, לא סיפקו לתובע אמצעי בטיחות שבכוחם לצמצם את הסיכון לו נחשף בעבודתו.

בסעיף ההגדרות (סע' 1) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007, (להלן: תקנות עבודה בגובה) הוגדרה עבודה בגובה :

"כל עבודה, לרבות גישה למקום עבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על 2 מטרים..",

ואילו מבצע הוגדר בתקנות אלו, בין היתר:

"קבלן לעבודות בגובה…".

היינו,  כל קבלן המבצע עבודות בגובה הכרוכות, בין היתר, בביצוע העבודה ממשטח או מתקן שהעובד עלול ליפול לעומק העולה על 2 מטר, מחובתו לקיים אחר הוראות התקנות ולספק לעובדיו את כל אמצעי הבטיחות הקבועים בתקנות אלו.

בענייננו, המעביד הפר  הוראות רבות שנקבעו בגדרי תקנות אלו. כך למשל, המעביד לא טרח לספק לתובע רתמה, גם לא מערכת לבלימת נפילה, כקבוע בתקנות (תקנה  23 (1-2), תקנה 26(א) ו- ב (9) ותקנה 27 (ב) ). המעביד גם לא סיפק לתובע משטח מיוחד לעמידה על סולם, לא מעקה (תקנה 26 (ב)), או למצער לא הובאה אף ראיה מטעם הנתבעת בהקשר זה, על אף שמנהל הנתבעת העיד ואף לא טרח לציין, כי ביצע הדרכה לגובה.

….

הנני מוכן לצורך הדיון כאן, לצאת מההנחה שהסולם היה תקין והרצפה ישרה ולא מחליקה ולא נפלה בה כל פגם. מעסיק אינו יוצא ידי חובה רק על-ידי אספקת ציוד תקין למקום העבודה. עליו גם לפקח באופן יעיל על ביצוע כראוי של כל ההנחיות על-ידי העובדים (ע"א 5425/97 עיריית קריית מוצקין נ' דביר, פ"ד נג(3) 172, 178-177; ע"א 662/89 מ"י נ' קרבון, פ"ד מה(2) 593, 598 מול ב'. לעניין זה ראו גם בהוראות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט1999-, ובעיקר תקנה 3). מכיוון שהמעביד חייב להנחיל לעובדים נוהלי עבודה ברורים לבטיחות ולגהות, אין הוא רשאי להניח כי הללו ינקטו מיוזמתם אמצעים למניעת תאונות: "…מעביד חייב לצפות גם מעשה רשלני של העובד, אפילו כשהוא בא בניגוד לחובות מפורשות, ואף כשהעובד מודע לסכנה שבמעשהו" (ע"א 688/79 יזבק נ' קובטי, פ"ד לו(1) 785, 790 מול ג'-ד').

מן הראיות עולה, כי הנתבעת מס' 1  לא נקטה באמצעי הזהירות הנדרשים, גם כאשר מדובר בעובד בעל ניסיון . לא הוכח קיומה של הדרכה, לא הוכח קיומה של שיטת עבודה בטוחה לעבודה בגובה, והוכח כי לא סופקו כלי עזר  ואף לא נותר עובד נוסף שיעזור לתובע, יחזיק את הסולם כדי לשמור על יציבות הסולם ויעזור במידת הצורך לתובע ; משכך הינה אחראית לנזקיו של התובע."

 

8. ולענייננו – התובע יטען כי הנדון דומה לראיה וכי יש להטיל על הנתבעת, אחריות בנזיקין בשל רשלנות באשר כל יסודות העוולה מתקיימים.
9. חובת הזהירות המושגית – קיומה אינו עוד בגדר שנוי במחלוקת שעה שעסקינן ביחסים שבין עובד למעביד.
10. חובת הזהירות הקונקרטית והפרתה – המעסיק הורה לתובע לעלות על סולם בגובה של כחמישה מטרים, ללא אחיזות, ללא אמצעי מגן, ובהתעלמות מוחלטת משלומו תוך העדפת האינטרס הכלכלי שלו על פני בטחונו של התובע.

יש לבחון את חובת הזהירות המושגית באספקלריה של הימצאות הסיכון במתחם הצפיות של המזיק ובמענה לשאלה מהו טיבו של הסיכון, האם סביר הוא או שאינו, ומשכך החברה, הדין וההלכה אינם מקבלים אותו ונדרשת הטלת אחריות בגין התממשותו.

אין ספק כי נפילת עובד מסולם שהונח באופן פרוביזורי על גג מכונית, עובד שלא הודרך ולא צויד במנגנוני בטיחות כאלה ואחרים, הינה במתחם הצפיות וכי הסיכון אינו סביר, ומשכך מעסיק שלא פעל למניעתו הפר את חובת הזהירות הקונקרטית.

בעניין זה ראה: ע"א 1531/04 משה סידי נ' דוד מלכה (19.2.2007)

"…כטענת המערער, הדין מכיר בסיכון המובנה בעבודה עם סולמות, והמחוקק אף דאג לקבוע הוראות בטיחות מגוונות לשימוש בטוח בסולמות במקומות עבודה. כך למשל, בנסיבות דומות לאלה שבפנינו, כשעובד במוסך טיפס על סולם לגלריה המשמשת כמחסן ובעת שהחל לרדת החליק הסולם והוא נפל, קבע בית-המשפט המחוזי כי: "טיפוס על סולם בגובה של שלושה מטרים, המשמש גישה קבועה למחסן במקום העבודה, שדרכו העובדים נדרשים להגיע אל המחסן ולרדת ממנו, אין דינו כדין פעולה יום-יומית שגרתית. בטיפוס לגובה של שלושה מטרים קיים סיכון אינהרנטי, מעצם העובדה שהעובד מצוי בגובה רב"

11. קשר סיבתי – קיים קשר ברור בין ההפרה לבין הנזק שהרי הנפילה ארעה עקב כך שהעובד לא הודרך, הסולם לא היה מונח היטב, על גגו של רכב, כאשר אין לו כל תמיכה ואף עובד לא אחז בו בתחתיתו על מנת לייצבו, משכך נטה להתנדנד והיווה סכנה מוחשית לשלומו של התובע. אם בכך אין הרי שהתובע נדרש לעלות על הסולם הגבוה כאשר ידיו אוחזות כלי עבודה לשם ביצוע התיקון בשלט.
12. משכך יש לקבוע כי הנתבעת 1 התרשלה ועליה לשאת בנזקיו של התובע.
13. ניתן להטיל אחריות על הנתבעת גם בשל עוולת הפרת חובה חקוקה, הן באופן עצמאי והן באשר היא מגבשת את סטנדרט ההתנהגות המצופה ממעסיק לצורך בחינת רכיב ההתרשלות.

המקורות הנורמטיביים הינם, בין היתר;

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה) תשס"ז-2007

 

תקנות אלה חלות על עניינו, מכיוון שמדובר בעבודה בגובה של 4.5-5 מטרים, היינו מתקיימת הדרישה כי ישנה סכנה לנפילה לעומק העולה על שני מטרים, כאמור בפרק ההגדרות לתקנות. הפרות תקנות אלה הינן בין היתר בשל כך;

התובע לא עבר הדרכה כנדרש בתקנה 5, התובע הועסק בגובה מבלי שהיה מאובטח כנדרש בתקנה 8 (בין היתר באמצעות רתמה ו/או מערכת לבלימת נפילה). כמו כן תקנה 12 דורשת כי : " בעת ביצוע עבודה בגובה באתר, יימצא תמיד במפלס הקרקע, אדם בגיר מטעם המבצע, נוסף על העובדים המבצעים את העבודה בגובה, למעט בעת ביצוע עבודה באמצעות פיגום ממוכן" – גם תקנה זו הופרה. גם תקנה 20(4)(א), דורשת חיזוק של סולם מעץ העולה על 2 מטרים – זאת לא נעשה. תקנה 23 דורשת אמצעי בטיחות ומערכות לבלימת נפילה. תקנה 26 דורשת כי הטיפוס יעשה כאשר ידי המטפס  פנויות מכל חפץ – בעניינו נדרש התובע לעלות ולרדת בסולם כשידיו אוחזות חפצים וכלי עבודה ומובן שבמצב כגון זה ישנו סיכון משמעותי לנפילה מכח קל וחומר כאשר העובד אינו רתום ו/או מאובטח בדרך כלשהי. תקנה 25 דורשת כי הסולם יעמוד על בסיס יציב – ברי כי גג של רכב אינו יכול להוות בסיס  יציב.

להלן התייחסות למספר סעיפים, שצויינו לעיל, הצריכים במיוחד לענייננו;

"8.   חובת שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה

(א)  מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה, אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1)   העובד מאובטח במשך כל זמן העבודה בגובה באחת המערכות המפורטות בפסקאות משנה (א) עד (ג) או שילוב שלהן, כשהן תקינות ושלמות ונבדקו על פי תקנה 9(6) הכל לפי אופי וסוג העבודה המבוצעת, ובלבד שהעובד יהיה מחובר אליהן באמצעות רתמת בטיחות:

(א)   מערכת בלימת נפילה;

(ב)   מערכת מיקום ותמיכה המשולבת במערכת לבלימת נפילה;

(ג)    מערכת למניעת נפילה;"

"9. שימוש בציוד מגן אישי להגנה מפני נפילה מגובה

מבצע יוודא כי לצורך הגנת עובד המועסק בעבודה בגובה, ייעשו פעולות אלה:

(1)  תיבחר מערכת לבלימת נפילה ותותקן לפי מגבלות מרווח הנפילה;

(2)  בעת שימוש במערכת לבלימת נפילה תהיה רתמת הבטיחות מצוידת בסופג אנרגיה אחד לכל היותר, שישולב באמצעי הקשירה או יימצא באחד מקצותיו, הכל לפי סוג מערכת בלימת הנפילה;

(3)  אמצעי הקשירה יכוון כך שגובה הנפילה החופשית עד להתחלת הבלימה שלה יהיה קטן ככל הניתן ולא יעלה על זה שנקבע בהוראות היצרן;

(4)  בעת שימוש במערכת בלימת נפילה המשולבת במערכת מיקום ותמיכה, יכוונן אורך אמצעי הקשירה כך, שאם רגלי העובד בעמדת העמידה יחליקו, תוגבל הנפילה החופשית של גופו ל-50 ס"מ לכל היותר;

(5)  כוונון שינוי מרחק העובד מנקודת העיגון וכוונון אמצעי הקשירה, באמצעות אבזר כוונון (מקצר חבל) או בולם נפילה נסוג;

…

(8)  תיקבע נקודת עיגון שתעמוד איתנה, במקרה של נפילת עובד, הכל לפי מערכת הצמ"א לבלימת הנפילה ותנאי העבודה המבוצעת;

(9)  המבנה שאליו מעוגן העובד בגובה ייבדק לענין יציבותו ויכולתו לשאת את עומס נפילת העובד;

(10) אמצעי הקשירה ייתפס או ייקשר אל נקודת העיגון, באופן שיבטיח אחיזה נאותה שתמנע כל אפשרות להשתחררותו או נזק לאמצעי הקשירה;

(11) נקודת העיגון תמוקם גבוה, ככל האפשר, ובכל מקרה לא נמוך מגובה כפות רגליו של העובד, וכן תמוקם כך שיימנעו סיכוני פגיעה מתנועת מטוטלת של גוף העובד במקרה של נפילה;

(12) בעת שימוש בצמ"א לבלימת נפילה מגובה, תובטח האפשרות לחלץ את העובד לאחר שנבלמה נפילתו, בתוך פרק זמן שימנע פגיעה בלתי הפיכה בו, באמצעות אחד מאלה:

(א)   חילוץ עצמי של העובד שנפל;

(ב)   עובד נוסף שיימצא על הקרקע, כאמור בתקנה 12(3);

(ג)    ציוד חילוץ שיימצא במקום;

…"

14. שיטת העבודה הנכונה, כמקובל ובהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה) תשס"ז-2007, הינה כזו שבה אכן יש מע' לבלימת ו/או מניעת נפילה. כאשר עובד נדרש לעבוד על גג, יש להניח "קו חיים", זהו מנגנון המיועד למנוע נפילה מגובה. למעשה מדובר בכבלי מתכת שמחברים ללולאה הנקדחת אל הקיר, זוהי נקודת העיגון בלשון התקנות. קו זה מאפשר לעובד להיות רתום ולנוע בבטיחות במהלך עבודתו על הגג וגם במהלך הירידה ממנו. בענייננו, כאמור לא הונח קו חיים ו/או מנגנון בטיחות אחר.

בענייננו, ניתן היה להניח את קו החיים כך : תחילה להציב סולם בטיחותי, נשען ארוך (שהיה בהישג יד אך מנהל הצוות בחר שלא לעשות בו שימוש עקב רצונו לסיים מהר את העבודה), באופן יציב על הקרקע, וכאשר אחד העובדים אוחז בו בתחתית על מנת לייצבו,  לאפשר לעובד אחר להרכיב את קו החיים ואז, כאשר התובע מוגן, להתחיל בעבודת תיקון השלט.

ניתן היה גם להניח את קו החיים גם באמצעות גישה מהגג עצמו או מקומה קרובה המאפשרת גישה.

15. בענייננו, אילו היה המעסיק פועל בהתאם לתקנות הרי שהיה מותקן קו חיים, מערכת למניעת נפילה והתובע לא היה נופל ו/או אילו היה נופל היה מאובטח למע' לבלימת הנפילה ונזקיו היו נמנעים.

 

25. אופן העמדת סולמות

 

(א)  העובד והמבצע יוודאו כי סולם נסמך או ניצב יועמד על בסיס איתן, באופן שווה על זקפיו באמצעות רפידות גומי, דורבנות מתכת או מעצור נאות אחר בבסיס הסולם, וכי יוסמך ויושען על סמך יציב, כך שלא תתאפשר תזוזה מקרית ממקומו בעת השימוש בו, הכל לפי הענין ולפי סוג המשטח ואופן העמדת הסולם.

(ב)  נוסף על האמור בתקנת משנה (א), אם קיים חשש ליציבות הסולם או שהסולם הוצב במרחק קטן מ-30 ס"מ מקצהו החופשי של משטח, יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו למניעת הזזתו מהמקום.

(ג)   סולם נייד יובטח על ידי התקן לעצירת הגלגלים למניעת תזוזה בלתי רצויה כל עוד נמצא או עשוי להימצא עליו אדם.

(ד)  לא יוצב סולם נסמך אלא כשהוא נשען במקום השענתו התחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו מפלס, ובמקום השענתו העליון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס; לא ניתן להציב את חלקו העליון של סולם באופן המאפשר את השענתו על שני זקפיו לרבות על עמוד, תורן, גזע עץ או פינה חיצונית של מבנה, יצויד הסולם באבזר מתאים בראשו, שיאפשר בחוזקו ובמידותיו את ביצוע העבודה בביטחון.

 

 

תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988;

 

74. העמדת סולם נייד

(א)  סולם נייד יועמד על בסיס אפקי איתן, יוסמך ויושען על סמך יציב באופן שווה על זקפיו כך שלא יזוז מקרית ממקומו בעת השימוש בו.

(ב)  לא יוצב סולם אלא כשהוא נשען, במקום השענתו העליון והתחתון על שני זקפיו בשתי נקודות יציבות המצויות באותו המפלס; לא יושען סולם על אחד משלביו.

(ג)   אם אין אפשרות להעמיד סולם כאמור בתקנת משנה (א), יעמוד אדם ליד בסיס הסולם ויחזיק בו כדי למנוע הזזתו מהמקום.

 

16. בענייננו, הסולם הקצר, לא הוצב על משטח יציב – גג של רכב?!? לא עמד אדם נוסף לייצב את רגלי הסולם ו/או כל אחר.
17. אילו היה המעסיק עושה שימוש בסולם הארוך (ולא בקצר), מציב אותו בצורה יציבה על הקרקע ודואג כי עובד נוסף יאחוז בו בתחתית על מנת למנוע תזוזה, גם אז הייתה התאונה נמנעת.

18. הנתבעת הפרה גם את הוראות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999, ולרבות סעיף 3 לתקנות אלה.
19. סיכומו של דבר – בשל רצונו של המעסיק לסיים מהר את העבודה, בשם היעילות הכלכלית זלזל באופן חמור בשלומו של התובע וגרם לו לסיכון שהתממש ולנזקים חמורים. המעסיק יכול היה לנקוט פעולות רבות שהיו מאיינות ו/או מקטינות את הנזק – יכול היה לעשות שימוש בסולם הארוך, יכול היה לאחוז ברגלי הסולם הקצר, יכול היה לפעול להתקנת קו חיים ועוד כהנה וכהנה פעולות בסיסיות שאין בצידן עלות אך תועלתן רבה. אולם למרבה הצער, המעסיק לא פעל ולו לפי אחת מן החלופות. אדרבא, הוא הפר כל תקנה אפשרית העוסקת בעבודה בגובה ו/או על סולמות.

 

20. אשם תורם – התובע יטען כי אין להשית עליו אשם תורם כלשהו מכיוון שפעל כפי שהורו לו ומבלי שעבר הדרכה כלשהי ואו קיבל הנחיות מתאימות, כאשר לא סופק לו ציוד מגן בהתאם לחוק ו/או מערכות בולמות נפילה וכד'.

 

במקרה דומה נפסק כי :

"התובע אך ביצע את שהורה לו מנהל העבודה בתפקידו כפועל. אין ממש בטענת הנתבעות כי התובע התרשל בכך שדחף בחוזקה את הפאנל בשל הצינור שכן דווקא מסיכון כגון זה או מעידה אקראית באים להגן אמצעי הבטיחות בעבודה בגובה. יתירה מכך, ממכלול העדויות עולה כי בטרם האירוע לא הקפידו עובדי הנתבעת על הוראות הבטיחות בעבודה בגובה. במצב דברים זה ומשהופרה חובה חקוקה אין מקום להטיל על התובע אשם תורם."

ת.א. (שלום י-ם) 6698-02/12 אהרן ווקנין, מיטל ווקנין נ' בידודי מיבנד בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-LawDataֽ 20/12/2016)

 

הטיפול הרפואי

 

21. למקום התאונה הוזעקה ניידת מד"א שמצאה את התובע כאשר הוא כאוב מאוד ומתלונן על כאבים ברגל שמאל. התובע פונה מיידית לבית החולים סורוקה. בבדיקתו נמצאה דפורמציה נפיחות ורגישות בקרסול שמאל. בוצע צילום ונמצא שבר ב PILON. בשל ריחוק בית החולים ממקום מגוריו גובס התובע והועבר לבית החולים רמב"ם בחיפה.
22. בבית החולים רמב"ם בוצעה בדיקת CT ונמצא שבר טיביה דיסטלית, תוך פרקי מערב פטישון מדיאלי ואחורי (שבר PILON) עם פרגמנט נעוץ בין הפרגמנטים. שבר פיבולה דיסטלית, שבר פרוצס קדמי של הקלקנאוס בתזוזה קלה.
23. התובע שוחרר עם המלצות לרגל מורמת, שימוש בקביים משככי כאבים והמתנה לניתוח. ביום 18/12/16 הגיע התובע שוב לבית החולים בשל כאבים עזים מאוד. בבדיקתו נמצאה נפיחות רבה מאוד. לתובע נרשמו תרופות נרקוטיות נגד כאבים מסוג פרקוסט.
24. ביום 27/12/16 התאשפז התובע לצורך ניתוח ברגלו שבוצע למחרת היום. במהלך הניתוח בוצע קיבוע, הושמה פלטה ברגלו של התובע. התובע שוחרר עם תרופות חזקות מאוד נגד כאבים, מסוג טרגין ואוקסיקוד. על התובע נאסר לדרוך על רגלו והוא נדרש לטיפול בזריקות קלקסן. כמו כן הומלץ על ניוד ללא דריכה למשך חודש וחופשת מחלה למשך חודשיים.
25. התובע המשיך מעקב במרפאות חוץ ברמב"ם. ביום 12/01/17 שוב איסור דריכה וחופשת מחלה למשך חודשיים. ביום 16/02/17 הומלץ על תחילת ניוד וכן המשך חופשת מחלה למשך חודשיים נוספים. עוד הומלץ על ביצוע טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה.
26. ביום 20/04/17 בביקורת ברמב"ם עדיין ניוד בעזרת קביים, עדיין כאבים והגבלות תנועה. כמו כן נמצאו צלקות, נפיחות ורגישות. שוב הומלץ על חופשת מחלה למשך חודשיים נוספים.
27. התובע ביצע 24 טיפולי פיזיותרפיה בסיומם הושג שיפור חלקי בלבד. עוד נמצא כי קיימת הגבלה בטווחים וכאבים. כמו כן נכתב כי התובע צולע.
28. ביום 19/06/17 בביקורת ברמב"ם שוב נמצאו הגבלות בתנועה. עדיין התהלך התובע עם קב ותועדה רגישות בהנעת הקרסול. כמו כן נכתב כי התובע סובל מקשיים תפקודיים.
29. ביום 16/10/17 כשנה לאחר התאונה בביקורת אצל ד"ר אימברג רוני נמצא כי ישנה צליעה וכי ישנן הגבלות תנוע בפלקסיה ובדורסיפלקסיה. התובע הופנה למרפאה תעסוקתית וכן לסדרה נוספת של טיפולי פיזיותרפיה.
30. התובע ביצע 15 טיפולים נוספים אך שוב בסופם – שיפור חלקי בלבד.
31. בצילום רנטגן אחרון שבוצע ביום 16/10/17 נמצאה אי סדירות ניכרת של המפרק הטיביוטאלרי.

תיעוד רפואי צורף לכתב התביעה וסומן שם כנספח "א" לכתב התביעה.

           

הנכות

32. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, שילם דמ"פ מלאים וקבע לתובע נכויות כדלקמן;

מיום 14/03/17 עד 30/06/17 100% נכות (לרבות השלמת נכה נזקק)

מיום 01/07/17 עד 31/12/17 30% נכות.

מיום 01/01/18 נקבעו 10% נכות לצמיתות.

 

החלטות המל"ל ופרוטוקול מיום 10/12/17, צורפו לכתב התביעה וסומנו שם כנספח "ב"

33. התובע נבדק ע"י מומחה מטעמו, ד"ר רונן קרפ שבדק את התובע ומצא כי הוא סובל מהגבלות תנועה, מתהלך בצליעה, מתקשה בדריכה וכן סובל מצלקות מגרדות. המומחה מצא כי קיים דלדול שרירים ברגל שמאל, רגישות במישוש, צלקות באורך 9 ס"מ ו 5 ס"מ כאובות ומגרדות. עוד נמצאו הגבלות בטווחים וכן מבחן מגירה חיובי.

המומחה קובע כי לפגיעה מסוג זה המלווה בניתוח אותו עבר התובע נלווים על פי רוב סיבוכים מסוג הדבקויות, נוקשות ושינויים ניווניים. תופעות אלה אכן פקדו את התובע ובצילום מיום 16/10/17 הודגמה אי סדירות ניכרת של המפרק הטיביוטאלרי (שינויים ניווניים).

המומחה קובע כי נכותו של התובע בעקבות התאונה הינה כדלקמן;

20% לפי סעיף 35(1)(ג) שינויים ניווניים בקרסול שמאל לאחר קיבוע פנימי של שבר מרוסק תוך פרקי מסוג פילון.

10% לפי סעיף 75(1)(א) צלקת כאובה ומגרדת.

 

חוו"ד של ד"ר קרפ צורפה לכתב התביעה וסומנה שם כנספח "ג" לכתב התביעה.

34. בשל פערים בין חוות דעת הצדדים, מונה מומחה מטעם בימ"ש, ד"ר פאדי חזאן שבדק את התובע  וקבע כי התובע סובל מצליעה קלה, נפיחות דיפוזית מעל פטישונים משמאל, כמו כן נמצאו צלקות, הגבלה בתנועות דורזיפלקציה ופנטיפלקציה של הקרסול בצורה יותר מניכרת.

המומחה קבע את נכותו האורתופדית של התובע בשיעור 15% בהתאם לסעיף 48(3) ב'-ג' בגין הגבלה בתנועות הקרסול בצורה יותר מניכרת או לסירוגין לפי סעיף 35(1) ב'-ג' בגין השפעה בין קלה לבינונית על כושר הפעולה הכללי.

המומחה קבע קשר סיבתי מלא לתאונה.

המומחה גם הקנה נכויות זמניות כדלקמן;

100% למשך 5 חודשים.

50%    למשך 3 חודשים.

30%    למשך 4 חודשים .

 

הנכות התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות;

35. התובע יטען והדברים עולים מפורשות מחוות דעת מומחה בימ"ש, כי נכותו התפקודית הינה, למצער, זהה לזו האורתופדית. ההלכה בעניין זה ידועה, במיוחד כאשר עסקינן, כפי מקרה זה, בנכות אורתופדית.

בע"א 3049/93 סימה גירוגיסיאן נ' סייף רמזי פ"די נ"ב (3) 792, 799 נקבע, כי "נכות רפואית בתחום האורטופדי, תשקף בדרך כלל גם את שיעור הנכות התפקודית" (סעיף 8 לפסק הדין).

ע"א 5175/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון אסרף (פורסם ב lawdata) סעיפים 20, 21 לפסק הדין. "פגיעות מערער הינן פגיעות אורטופדיות, דהיינו פגיעות ביכולותיו להניע את גפיו. בפגיעות מסוג זה, משקפת על פי רוב הנכות הרפואית גם את מידת הפגיעה ביכולת התפקוד הכללית"

דברים אלה נכונים שעה שעסקינן בתובע בן 28 במועד התאונה, עובד כללי, ללא השכלה מיוחדת או קביעות כלשהי במקום עבודה.

 

תא (שלום י-ם) 4439/02 שלום כהן נ' גן תברואה בע"מ, אריה חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ואח' (lawdata)

 

"אין חולק כי הגריעה מכושר ההשתכרות, שעניינה "מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית", משקפת בנכות אורטופדית, דרך כלל, גם את הפגיעה בכושר ההשתכרות (ע"א 3049/93 גרוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב (3) 792, 799ג, וראו שם, בעמ' 800ו-ז). שעה הנפגע הוא אדם שמלאכתו היא בעלת רכיב פיזי מובהק, ונראה כי אין חולק שמלאכת החשמלאי היא פיזית ברובה (אף אם רבות מעבודות החשמל אינן דורשת מאמץ פיזי ניכר), נראה כי יש להחיל כלל זה מכוחו של קל וחומר, ויתכן כי יש אף לקבוע שהגריעה מכושר ההשתכרות היא בשיעור גבוה יותר".

עברו התעסוקתי של התובע כלל בעיקר עבודה בהתקנות מסוגים שונים, התקנות של תעלות PVC על גגות, התקנות צנרת, שלטים וכו'. המדובר בעבודה פיזית מאומצת שאותה לא מסוגל התובע לבצע עוד.

לתובע נגרמה גם טראומה נפשית והדבר מצויין במסמכים הרפואיים וגם בפרוטוקול הוועדה הרפואית, אך מטעמיו שלו, החליט שלא לפנות לטיפול פסיכיאטרי בשלב זה, ומשכך לא הוכרה פגימה זו ולא נקבעה נכות. אולם אין צורך בהכשרה רפואית על מנת להבין כי אדם שנפל מגובה כה רב ונגרמו לו נזקים כה חמורים, יסרב לעבודות בגובה.

כיום בשל נכותו, התובע עובד במפעל בחיתוך לייזר ומרבית עבודתו מתבצעת בישיבה.

 

הנזק

36. כאב וסבל : לתובע נגרמו כאב וסבל לא מבוטלים והמומחים כולם, לרבות מומחה הנתבעת, מתייחסים לכך. התובע עבר ניתוח לא פשוט. עיון בתיעוד הרפואי מעלה כי טופל במשככי כאבים נרקוטיים מסוג פרקוסט, ללמדך את מידת הכאב שחווה וזאת למן החבלה ועד הניתוח. לאחר מכן היה מאושפז למשך ארבעה ימים. שוחרר עם המלצות לניוד ללא דריכה ורגל מורמת וכן זריקות קלקסן למניעת קרישי דם. טופל באמצעות משככי כאבים חזקים במיוחד מסוג טרגין, טרמדקס ואוקסיקוד. התובע ביצע עשרות טיפולי  פיזיותרפיה והידרותרפיה. כמו כן אינו יכול לעשות ספורט ולרוץ כבעבר.

בראש נזק זה יש להביא בחשבון גם את הצלקת שנותרה לתובע. מדובר בצלקת מגרדת המפריעה בשעת נעילת נעליים גבוהות ו/או נעלי עבודה.

לעניין זה ראה;

 

תא  1738/98  בטיש הלוי ואח' נ'  שריקי אסף ואח' (lawdata).

"ראוי להדגיש כי כאשר נכות רפואית היא גם גלויה וחיצונית, כמו צלקות, מן הראוי לזכות את הנפגע בפיצוי בגין כאב וסבל, גם אם הנכות אינה תפקודית" …"

בלשון המודרנית היינו אומרים כי כאשר מדובר בשתי פגיעות זהות מבחינת הכאב והסבל, זכאי יהיה התובע לפיצוי גדול יותר כאשר הפגיעה היא חיצונית, ובנוסף לכאב ולסבל בפגיעה עצמה, נגרמת לו עוגמת נפש בכך שהמום גלוי לכל.
יישום למקרה שלפנינו יביא לכך כי הצלקות שנגרמו לתובע, גם אם לא גורמות לו לפגיעה תפקודית, הן חיצוניות וגלויות, כאשר הוא לובש בגד ים או כאשר הוא נמצא ברגעים אינטימיים עם בת זוג (ולדבריו, מצב זה מקשה עליו במציאת בת זוג)."

 

ת"א (חיפה) 10029/96 עאסלי נ' קרנית, תק-מח 2000 (4) 3928

בו נפסק לגבי צלקת גדולה ומכוערת בקרסול שמאל (בדיוק כבענייננו), כי צלקת זו, איננה אך ורק אסתטית,

"מיקומה וגודלה מעידים כי יש לה גם השפעה תפקודית. מדובר בקרסול הרגל, צלקת נרחבת, מפריעה לנעילת נעליים, ויש לקחת כל זאת בחשבון…את ההשפעה התפקודית של הנכות אעריך בסכום גלובאלי של 75,000 ₪".

אמנם לא הוגשה חוות דעת בנושא זה מטעם התובע אולם לביהמ"ש סמכות להתרשם מתמונות הצלקות וליתן פיצוי ואף לקבוע אחוזי נכות.

 

תא בית משפט שלום 14751/05 רדקביץ ויטלי נ' מלון גרנד נירונה, שירביט חברת לבטוח בע"מ (פורסם ב-LawDataֽ 04/09/2007)

"אמנם ברגיל נדרש תובע הטוען לנכות רפואית לצרף חוות דעת מומחה מטעמו שאם לא כן אינו יכול לטעון לטענות שברפואה. אלא שכאשר הנכות הנטענת נוגעת לפן האסתטי בלבד, נוהגים אנו מדי פעם לוותר על חוות הדעת מטעם הצדדים כשהשאלה היחידה היא האם הצלקת מהווה פגם מכער. במקרים אלו, ומאחר שבית המשפט הינו הפוסק האחרון, אין למומחה עדיפות כלשהי על פני בית המשפט בידע רפואי. במקרים אלו נוהגים בתי המשפט לבקש מהתובע להציג את הצלקת על מנת שניתן יהיה להתרשם ממנה ואזי קובעים את שיעור הפיצוי הלא ממוני.

גם במקרה שבפניי לא היה הכרח בהגשת חוות דעת של מומחה בתחום הפלסטי לצורך קביעה האם יש בצלקת שנותרה במצחו של התובע משום צלקת מכערת. התובע הציג תמונות של הצלקת וכן התייצב לדיון ויכולתי להתרשם באשר למשמעות של הצלקת על מצחו. אכן אני סבורה כי בצלקת המצויה היום במצחו של התובע יש משום דבר מכער. זאת בעיקר כאשר התובע הולך גלוח ראש והצלקת בולטת ואינה מוסתרת בתוך השיער. יחד עם זאת אין הצלקת מעוררת תגובה של גועל כפי שקורה במקרים מסוימים. בבואי להעריך את שיעור הנכות האסתטית הייתי מעמידה אותה על 7.5% נכות על בסיס סעיף 75 (1) (ב') מתואם לקובץ התקנות של המל"ל."

 

תא בית משפט שלום 39073/03 מורד רועי, מורד אייל, מורד שגית נ' גן פעמונית  ואח' (פורסם ב-LawDataֽ 03/09/2008)

"באשר לנכות הפלסטית, מצאתי להסתמך על התרשמותי בהתאם לראיות ותמונות שהוצגו בפני ולהעמיד את נכותו של התובע בגין צלקת בפניו (בשפתו ולמטה) לפי סעיף 75 (2) בין (א) ל- (ב) לתקנות, על אף שלא הוגשה חוות דעת בתחום הפלסטיקה, בשיעור של 3% לצמיתות לפי סעיף 75 (1) ב' לתקנות"

 

 

מצ"ב תמונות הצלקות, משני צידי הקרסול מיום 26/03/18, היינו שנה וארבעה חודשים לאחר התאונה, מסומנות כנספח "ג"

 

37. בהתאם, מבוקש סך 70,000 ₪.
38. הפסדי שכר לעבר : התובע שהה במחלה למן יום התאונה 12/12/16 ועד ליום 21/06/19 והכל בהמלצת רופאיו מבית החולים רמב"ם.

בסיס השכר של התובע במל"ל עמד על 24,846 ₪ היינו שכר חודשי של כ 8,000 ₪. שכר זה יהווה בסיס לחישוב הפסדי שכר.

סה"כ לא עבד התובע מאמצעו של חודש 12/16 בו ארעה התאונה ועד לסוף 08/17, היינו משך 8.5 חודשים.

בהתאם עומדים הפסדיו לתקופה זו על : 8.5 X 8,000 ₪ = 68,000 ₪

הפסדי פנסיה לעבר :  8,500 ₪

 

לאחר תקופה זו שב התובע לעבודתו אך בשל נכותו לא הצליח להתמיד במקום עבודה ולהשתלב בו בצורה קבועה, שכן כאביו  מכריעים אותו ולא מאפשרים לו להשקיע שעות ומאמץ מרובה בעבודה.

התובע עבד מס' חודשים בחב' עגם מפעלי מתכת בע"מ, והצליח להשתכר סכומים נאים (מכיוון שעבד גם לילות ושבתות) אך לא הצליח להתמיד בכך ולא סיפק את התמורה שמעסיקיו דרשו ומשכך פוטר.

 

מצ"ב מכתב פיטורין מסומן כנספח "ד"

לאחר מכן השתלב בעבודות אחרות, אך לא הצליח לשחזר את שכרו.

 

מצ"ב תלושי שכר, מסומנים כנספח "ה"

 

39. עזרה לעבר: מהתיעוד הרפואי עולה כי לאחר הניתוח נזקק התובע לעזרה אינטנסיבית ממש. אימו ואשתו הושיטו אותה. הוא נזקק לשטיפת תפרים מידי יום החלפת תחבושות וליווי לבדיקות וביקורות.

על התובע נאסר לדרוך על רגלו ועד ליום 16/02/17 התנייד ללא דריכה. לאחר מכן התנייד באמצעות קביים, והומלץ על הפסקה הדרגתית ומעבר להליכה מלאה רק ביום 20/04/17, ראה ביקורת בבי"ח רמב"ם מתאריך זה.

היינו במשך כארבעה חודשים, לא הלך התובע על רגליו. כאשר החל בטיפולי הפיזיותרפיה נקבע תחת הפרק : "בדיקה אובייקטיבית בקבלה : "לא מסוגל לדרוך על רגל שמאל אפילו חלקית ביותר בעזרת קביים". ביום 14/07/17, היינו כשבעה חודשים לאחר התאונה, נכתב ע"י הפיזיותרפיסט : "המטופל עדיין מתנייד עם קב אחד וצליעה עם דריכה לפי יכולת על קרסול שמאל.."

ישווה לנגד עיניו ביהמ"ש הנכבד את היקף העזרה לה נזקק התובע במצב דברים כזה. עזרה בהלבשה, בסידורים, קניות, הכנת ארוחות והגשתן. למעשה בתקופה זו במשך ארבעה חודשים היה שרוי התובע במצב סיעודי. בהתאם חישוב פיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר הינו כדלקמן;

למן התאונה ועד לחודש 04/17 היינו למשך 4 חודשים מבוקש סך 2,000 ₪ לחודש = 8,000 ₪.

מאז ועד תום תקופת טיפולי הפיזיותרפיה, עד לחודש 08/17 מבוקש סך מתון יותר , 1500 ₪ בחודש. סה"כ 4 חודשים, היינו 6,000 ₪. מאז ועד היום, חלפו 20 חודשים, מבוקש סך 1,000 לחודש, קרי 20,000 ₪.

סך עזרה לעבר : 34,000 ₪.

שימת ליבו של ביהמ"ש הנכבד כי המל"ל קבע נכות זמנית בשיעור 30% עד 12/17.

 

הוצאות לעבר : התובע יבקש סך גלובלי עבור הוצאות רפואיות ונסיעות המגלם בתוכו הוצאות עבור נסיעות לטיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה, הוצאות עבור תרופות ומשככי כאבים נרקוטיים, הוצאות עבור תחבושות ומשחות, השתתפות עצמית בצילומים, הוצאות נסיעה וכלכלה בימי הביקורת בבית החולים רמב"ם וכיו"ב. התובע יציין כי בתקופה שלאחר הניתוח לא יכול היה לעשות שימוש בתחבורה ציבורית והוציא סכומים ניכרים עבור מוניות. מבוקש סך 10,000 ₪.

 

מצ"ב קבלות חלקיות על סך 3,387 ₪, מסומנות כנספח "ה"

 

40. הפסדי שכר לעתיד:

בסיס השכר של התובע במל"ל כאמור כ 8,000 ₪. בהתאם הפסדיו לעתיד:

 

8,000 ₪ X 15% X 263.9785 = 316,774 ₪.

 

הפסדי פנסיה לעתיד : 39,596 ₪

 

התובע יטען כי נוכח פגיעתו האורתופדית ובהיותו עובד פיזית, יש לערוך חישוב אקטוארי מלא.

 

עא 5175/06 כלל חברה לביטוח בע"מ,שמעון אסרף נ' שמעון אסרף,צמרת רפי אסרף בע"מ ואח' (lawdata). בו קבע ביהמ"ש העליון כי דרך החישוב של הפסדי השכר הינה אקטואריה מלאה.

 

"משכך, יש בנכות התפקודית שנקבעה למערער בשיעור של 35.4 אחוזים כדי לשקף גם את ההפסדים שנגרמו לו בגין הפגיעה ביכולת השתכרותו, בהתבסס על כושר ההשתכרות שנקבע למערער בבית המשפט המחוזי, בסך 20,000 ש"ח בחודש.
…כפי שנובע מן האמור, אני מציע כי נעמיד את הפיצוי למערער בגין הפסד השכר העתידי על הסך של 913,674 ש"ח (מתוך חישוב מכפלת כושר ההשתכרות שנקבע למערער באחוז שנקבע לעיל ובמקדם ההיוון שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי)."

 

בת"א (שלום ת"א) 7989-12-14 אסף בן-ישי נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 10.08.2017)
"לבסוף, עקרון מרכזי נוסף בפסיקת הפסדי השתכרות הוא העדפת החישוב האקטוארי על פני הפיצוי הגלובאלי. וכך נפסק בעניין זה: "ברבות השנים נצפה, בהקשרים שונים, שימוש הולך וגובר בדרך החישוב האקטוארית. החישוב המפורט והמנומק הועדף על-פני דרכו העלומה של החישוב הגלובלי… מאליו יובן, כי דרך החישוב האקטוארית מציעה לצדדים כלים לרדת לסוף השומה. היא גם מתיישבת עם הצורך בקיומה של בקרת ערעור יעילה. " (ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא [פורסם בנבו] (2005), סע' 13)"

 

גם בימ"ש נכבד זה מצא לנכון לפסוק הפסדים לפי חישוב אקטוארי מלא ראה למשל;

 

ת.א (שלום חי') 12212-02/09 יובל שחר נ' הפניקס חב' לביטוח בע"מ (LawDataֽ)

 

"… אין מנוס מפסיקת פיצוי אריתמטי מלא בענייננו. פיצוי זה מתיישב עם השיטה הקונבנציונאלית לחישוב הפסדי השכר, כאשר בענייננו, אין תחולה לדרך החישוב הגלובלית המתאימה למקרים השונים בתכלית מנסיבות העניין דנן.

 

וכן ראה ת.א (שלום חי') 43081-07/11 ששון צמח נ' אבי ישועה כהן, ביטוח חקלאי – אגודה מרכזית שיתופית בע"מ (lawadata)

 

41. עזרה והוצאות לעתיד : התובע יטען כי נזקיו החמורים רק ילכו ויחמירו עם השנים והדברים באים לידי ביטוי בחוות דעת המומחה מטעמו ולא נסתרו אף בחוות דעת מומחה בימ"ש. משכך ברי כי גם בעתיד יזדקק לעזרה. בנוסף לא מן הנמנע כי יצטרך לרכוש נעליים מתאימות וכן ימשיך וירכוש משככי כאבים, תחבושות ומשחות. עוד סביר כי ייאלץ לעבור טיפולים משלימים נוספים בעתיד. מבוקש סך גלובלי 30,000 ₪ לעתיד.
42. סך נזקיו של התובע עומדים על : 576,870 ₪ .
43. ניכויי מל"ל : התובע קיבל מהמל"ל את הסכומים הבאים:

דמי פגיעה        : 15,463 ₪

נכויות זמניות  : 33,358 ₪

מענק חד פעמי : 26,703 ₪

סה"כ ניכויים   : 75,524 ₪

 

מצ"ב אישורים על תגמולי מל"ל מסומנים כנספח "ו"

 

44. לסכומים האמורים לעיל, יש להוסיף הוצאות ושכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

 

___________________

לביא-אלבז סיגל,       עו"ד

ב"כ                          התובע