תחשיב נזק לתובע עצמאי שנפגע בתאונת דרכים, התובע. נהג בעל קו חלוקה עצמאי אשר נפגע בתאונת דרכים עת קפץ מן הקבינה של המשאית בסיום נהיגה.
בבית משפט השלום בקריות
בעניין שבין: XXXXX
המבקש
התובע
נ ג ד XXX
המשיבה
הנתבעת
תחשיב נזק מטעם התובע
א. הצדדים
1. התובע, נהג בעל קו חלוקה עצמאי, יליד 1977, יהא מיוצג בתביעה זו ע"י ב"כ לביא-אלבז סיגל ו/או עוה"ד מירב יטח-וולינץ ו/או אבי אמר ו/או אח' וכתובתו לצורך המצאת כתבי בי דין תהא כמפורט בכותרת.
2. הנתבעת חברה מוגבלת במניות, רשומה ע"פ דין בישראל ועיקר עיסוקה במתן שירותי ביטוח, הייתה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה זו המבטחת בביטוח חובה לפי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל 1970 של משאית מ.ר. 6943557 ו/או גם של השימוש בה, על פי פוליסה בת תוקף.
מצ"ב אישור משטרה, מסומן כנספח "א"
מצ"ב העתקי רישיון נהיגה ואישור משרד הרישוי מסומנים כנספח "ב"
ב. התאונה
3. ביום 05/11/13 , במהלך עבודתו, נפגע התובע בתאונת דרכים, עת קפץ מן הקבינה של המשאית בסיום נהיגה.
4. הנתבעת כפרה בחבות ומשכך התנהל דיון הוכחות בשאלה זו, וביום 03/12/14 ניתן מפי ביהמ"ש הנכבד פס"ד בו נקבע כי האירוע הינו בגדר תאונת דרכים כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975. האירוע ייקרא להלן : "התאונה".
5. כתוצאה מהתאונה נחבל התובע בכל חלקי גופו ולרבות בברכו הימנית.
6. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה ושולמו בגינה דמ"פ מלאים ומענק חד פעמי בגין נכות.
ג. הטיפול הרפואי
7. התובע סבר כי כאביו יפוגו אולם משאלה התגברו פנה ביום 08/11/12 לקבלת טיפול רפואי. הוא נבדק ע"י אורתופד מטעם קופת חולים לאומית אשר קבע כי ישנה רגישות בברך, המליץ נטילת משככי כאבים, חבישה אלסטית והפנה את התובע לצילומי רנטגן.
8. ביום 29/11/12 משכאביו של התובע לא פגו פנה שוב לקופת החולים והתלונן על כאבים. התובע הופנה לביצוע טיפולי פיזיותרפיה. בוצעה סדרה של שמונה טיפולים.
9. ביום 04/12/12 פנה התובע להתייעצות עם מומחה, פרופ' סודרי, אשר אבחן צליעה קלה מימין, "קליקים" בהנעת הברך והפנה לביצוע בדיקת MRI.
10. ביום 13/12/12 בוצעה בדיקת MRI אשר הדגימה קרע בסהרון.
11. ביום 04/01/13 בוצע, ע"י פרופ' סודרי, ניתוח ארתוסקופיה, בבית החולים אלישע. התובע שוחרר עם המלצות לדריכה חלקית עם קביים, הנחת שקית קרח על מקום הניתוח ומנוחה עד לביקורת.
12. התובע שהה באי כושר, עד ליום 03/02/13.
13. ביום 23/02/13, בוצעה בדיקת MRI נוספת שהדגימה קרעים נרחבים בסהרון מדיאלי. עוד נכתב : "בהשוואה לבדיקה קודמת שנעשתה בתאריך 13/12/13 המצב דומה".
תיעוד רפואי ואישורי אי כושר צורפו לכתב התביעה וסומנו שם נספח 6.
ד. הנכות
14. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, שולמו דמ"פ מלאים ונקבעו נכויות כדלקמן;
30% מיום 04/02/13 ועד ליום 30/04/13
10% מיום 01/05/13 ולצמיתות.
מצ"ב מסמכי מל"ל לרבות פרוטוקול הוועדה מיום 25/03/15, מסומנים כנספח "ג"
15. נכות זו הינה נכות על פי דין בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה-1975.
16. משכך ייערך חישוב נזקו של התובע בהתאם אליה.
- התובע, הינו עצמאי, נהג משאית בעל קו חלוקה של "סלטי שמיר". עבודתו הינה פיזית בעיקרה ואין ספק כי נכות בשיעור 10% בברך הינה תפקודית במלואה. התובע נאלץ לבצע פעמים רבות ביום את פעולת העליה והירידה אל המשאית וממנה ובכל אימת שעושה כן, מפעיל את הברך לשם כך. בסוף יום עבודה, ברכו של התובע, נפוחה וכאובה ועם חלוף הזמן מצב זה מקשה עליו יותר ויותר בביצוע עבודתו.
- אמנם התובע, כפי שהעיד על עצמו, אדם פעיל ואנרגטי, אך אין ספק כי ככל שיתבגר תקשה עליו נכותו בביצוע עבודתו.
בעניין זה יפנה התובע ל: ע"א 5052/92 שיק נ' מטלון (לא פורסם) בו נקבע:
"אי יציבות הברך גם אם היא קלה, כמו במקרה דנן, לא בהכרח מונעת עיסוקים גופניים אבל בוודאי נותנת אותותיה במאמץ הדרוש ובמשך הזמן הנדרש. נראה לי שניתן לקבוע שנכות זו, המתבטאת באי יציבות הברך היא כולה תיפקודית".
וכן ראה:
בע"א 3049/93 סימה גירוגיסיאן נ' סייף רמזי פ"די נ"ב (3) 792, 799 נקבע, כי "נכות רפואית בתחום האורטופדי, תשקף בדרך כלל גם את שיעור הנכות התפקודית" (סעיף 8 לפסק הדין).
ע"א 5175/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון אסרף (פורסם ב lawdata) סעיפים 20, 21 לפסק הדין. "מערער הינן פגיעות אורטופדיות, דהיינו פגיעות ביכולותיו להניע את גפיו. בפגיעות מסוג זה, משקפת על פי רוב הנכות הרפואית גם את מידת הפגיעה ביכולת התפקוד הכללית"
תא (שלום י-ם) 4439/02 שלום כהן נ' גן תברואה בע"מ, אריה חברה לביטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ואח' (lawdata)
"אין חולק כי הגריעה מכושר ההשתכרות, שעניינה "מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית", משקפת בנכות אורטופדית, דרך כלל, גם את הפגיעה בכושר ההשתכרות (ע"א 3049/93 גרוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב (3) 792, 799ג, וראו שם, בעמ' 800ו-ז). שעה הנפגע הוא אדם שמלאכתו היא בעלת רכיב פיזי מובהק, ונראה כי אין חולק שמלאכת החשמלאי היא פיזית ברובה (אף אם רבות מעבודות החשמל אינן דורשת מאמץ פיזי ניכר), נראה כי יש להחיל כלל זה מכוחו של קל וחומר, ויתכן כי יש אף לקבוע שהגריעה מכושר ההשתכרות היא בשיעור גבוה יותר".
וגם תא (שלום ת"א) 5992-06/11 זהבה ניניו נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (lawdata) נקבע כי:
"כפי שהוער בדיון, במהלך חקירתה הנגדית של התובעת – נכות בשיעור 10% אינה מונעת מאדם לחיות את חייו, לתפקד, ללכת, לעבוד ואף לרקוד (אחד הסרטונים שלו מייחסת הנתבעת חשיבות רבה מציג ריקוד של התובעת בביתה). עם זאת, לא ניתן לומר כי נכות שכזו אינה משפיעה כלל. היא מפריעה לתפקוד, גורמת כאב ומגבילה, בוודאי כשמדובר בפגיעה בקרסול ובאדם שעיסוקו הוא עיסוק פיסי. ההשפעה היא אמנם קלה, אך קיימת, ובמקרה הנוכחי אין כל סיבה לסטות מההלכה לפיה הנכות הרפואית מגלמת גם את הנכות התפקודית.
ה. הנזק
- בסיס השכר של התובע – שר"ש מל"ל הינו 42,864 ₪, היינו שכר חודשי עומד על 14,288 ₪.
| כאב וסבל | לתובע נותרו 10% נכות
מצ"ב תחשיב מסומן כנספח "ד" |
17,888 ₪
|
| הוצאות רפואיות לעבר | התובע עבר בדיקות רבות (צילומים, בדיקות MRI) וכן ביצע 8 טיפולי פיזיותרפיה. בנוסף נדרש להתייעצות עם רופא מומחה, לביקורות רבות ולהוצאות בגין הניתוח. כמו כן נאלץ לרכוש תרופות, תחבושות ולממן עזרים רפואיים (מקל, קביים וכו').
מטבע הדברים מרבית הקבלות אינן מצויות בידיו, אך הדעת נותנת כי נוכח האמור לעיל נגרמו הוצאות לא מבוטלות. מצ"ב קבלות חלקיות מסומנות כנספח "ה"
|
7,000 ₪
|
| הוצאות נסיעה לעבר | התובע נדרש לנסיעות לטיפולים, בדיקות, התייעצויות וכיו"ב.
יש גם ליתן את הדעת שנוכח הפציעה ברגלו, לא היה מסוגל לנהוג בתקופת ההחלמה מן הניתוח ולכן כל הסידורים הרגילים הצריכו שימוש במוניות ספיישל ו/או הסעות ע"י חברים ובני משפחה. מבוקש פיצוי בסך |
3,000 ₪.
|
| עזרת צד ג' לעבר | למשך חודשיים שלאחר התאונה ועד הניתוח, נזקק לעזרה מרובה, על כך יעידו גם תלונותיו אצל רופאיו והעובדה כי תר ללא הרף אחר מזור.
בתקופה זו נזקק לעזרה בפעולות היומיום, בתפקוד בבית, בסידורים, בליווי לטיפולים ובדיקות. התובע מעריך שוויה של עזרה זו ב 2,000 ₪ לחודש. היינו סך 4,000 ₪. בתחילת חודש 01/13 בוצע הניתוח ולאחריו נזקק התובע לעזרה מוגברת עד מאוד. הגם שמרבית העזרה הושטה לו ע"י בני משפחתו, אין בכך כדי למנוע פיצוי בראש נזק זה. בתקופת ההחלמה מניתוח ארתוסקופיה, נדרש המטופל לשהות במצב של רגל מורמת עם שקיות קרח, אינו יכול להתנייד, ו/או להתרחץ ו/או להתלבש לבד והוא נזקק לעזרה יומיומית ברמה סיעודית ממש. כך לפחות למשך חודש ימים (חודש 01/13). עזרה זו מוערכת ב 3,000 ₪. לאחר מכן ולמשך שלושה חודשים נוספים , נזקק לעזרה מופחתת המוערכת ב 1,000 ₪ לחודש, סה"כ לתקופה זו 3,000 ₪ . (גם המל"ל הכיר בתקופה זו בנכות בשיעור 30%).
מאז התאונה ועד היום אין התובע מסוגל להושיט עזרה בעבודות הבית כבעבר, והוא נזקק למנוחה רבה על מנת שיוכל להמשיך בעבודתו ולפרנס את ביתו. הפסד העזרה הזו מוערך על ידו ב 500 ₪ לחודש. מאז ועד היום חלפו שנתיים. בהתאם 24 חודשים X 500 = 12,000 ₪
"הלכה פסוקה היא, כי רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בגין עזרת הזולת, אף מבלי שהובאה ראיה לכך, והוא אף יכול לערוך אומדנא ובלבד שהשתכנע כי העזרה שהושטה לנפגע ניתנה לו מעבר לזו המקובלת בין בני משפחה.
סה"כ עזרת צד ג' לעבר |
22,000 ₪
|
| הפסדי שכר לעבר | התאונה ארעה בסוף שנת 2012 ומשכך מרבית ההפסדים מתבטאים בשנת 2013, בה עבר התובע את הניתוח. בתקופה בה שהה התובע באי כושר נזקק לשכור שירותיו של עובד באופן מוגבר ואף ההכנסה ירדה בצורה משמעותית.
בשנת 2013 היתה ההכנסה החייבת 169,234 ₪ ביחס לשנת 2012, שבה עמדה ההכנסה על 233,448 ₪.
מצ"ב דוחות רווח והפסד לשנים 2011-2013, מסומנים כנספח "ו"
היינו הפסדיו לעבר עומדים על
|
64,214 ₪
|
| הפסדי שכר לעתיד | שכרו של התובע כאמור הינו 14,288 ₪ בהתאם, הפסדיו עומדים על:
14,288 X 10X 232.2373 (מקדם היוון) = נוכח האמור לעיל בדבר שיעור נכותו התפקודית של התובע, יטען האחרון כי יש לבצע חישוב אריתמטי מלא.
גם בימ"ש נכבד זה מצא לנכון לאמץ את ההלכה לפיה הנכות התפקודית שווה לרפואית וכן פסק הפסדי שכר על בסיס חישוב אקטוארי מלא. ראה : תא (שלום קריות) 3029/07 חאלד עווד נ' מושב שיתופי שבי ציון, איילון חברה לביטוח בע"מ.
|
331,820 ₪ |
| הוצאות רפואיות ונסיעות
לעתיד |
התובע יטען כי נוכח מצבו ובמיוחד בדיקת MRI האחרונה לפיה אין שינוי במצבו, יש להביא בחשבון החמרה עתידית קרובה לוודאי. במצב שכזה ייגרמו הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה עתידיות מוגברות. מבוקש סך גלובלי |
10,000 ₪
|
| עזרת צד ג' לעתיד | התובע יטען כי ימשיך להזדקק לעזרת צד ג' מוגברת במהלך שארית חייו. ברך כאובה מקשה עד מאוד בביצוע חלק ניכר מפעולות החזקת הבית השוטפות. כמו כן לא יוכל ליתן שירותי תיקונים בסיסיים ככל גבר אחר.
התובע מעריך הפסד זה בסך 300 ₪ לחודש. הסך המהוון (לפי תוחלת חיים) עומד על
|
88,838₪. |
| סה"כ נזקי התובע | 544,760 ₪
|
מסכום זה יש לנכות תגמולי מל"ל העומדים על 68,821 ₪.
מצ"ב פירוט תגמולי מל"ל מסומן כנספח "ז"
לסכומים אלה יש להוסיף הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.
___________________
ב"כ התובע
