תחשיבי נזק: דוגמאות מתחשיבי נזק שונים

הרכיבים בחישוב תיק נזיקין הם גיל X אחוזי נכות X שכר.
את הגיל: קובע אלוהים.
את הנכות: קובע הרופא.
את השכר: קובע עוה"ד! פה נמדדת יצירתיות, העמקה והבנה של האפשרות להגדלת הפיצוי.
להלן מספר דוגמאות מתחשיבים הממחישות זאת:

תחשיבי נזק דוגמה א.

הכנסת טיפים לבסיס השכר:

1.בסיס השכר:

שכרו כשליח עמד על סך נומינאלי של כ-  5,000 ₪- אך לדברי התובע כלל התפקיד מעצם טיבו וטיבעו גם טיפים מהלקוחות בסכומים של 2,000-3,000 ₪ בחודש.

מצ"ב העתק מדוח הכנסות שהופק ע"י הביטוח הלאומי מסומן "ג" לתחשיב הנזק.
בתי המשפט התייחסו לשכר לא מדווח וקבעו :

בעא 6740/96 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' מחמוד חביבאללה (nevo ) אישר בית המשפט העליון את החלטת הערכאה דה למטה להכיר בשכר לא מדווח ועד פי שלושה! מהשכר המדווח- במקרה של טייח שעבד אצל קרובו.

בית המשפט המחוזי קבע: "ההלכה בנדון זה הועמדה על מכונה בפסק דינו של כב' השופט אור בע.א. 5794/94אררט חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ. רחל בן שבח ואח’,  תקדין כרך 95(2), עמ' .864כך גם נהגתי בענין שבא בפני בת.א. 655/92ג'בארין מוחמד נ. ג'בארין ג'מאל והפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ. במקרה דנן, שוכנעתי כי התלושים שהוצאו על ידי אחיו של התובע, אינם משקפים אל נכון את מלוא השתכרותו, וכי מכל מקום, לאור עיסוקו ומקצועו כטייח, היה ביכולתו של התובע, אלמלא התאונה, להשתכר בעתיד סכומים העולים לכדי הסך של -.000, 4ש"ח לחודש. לפיכך, יחושב הנזק בגין הפסד ההשתכרות, על בסיס ההנחה, כי אלמלא התאונה היה התובע עתיד להשתכר כיום, כסכום הזה."

 בע"א 5794/94 הנ"ל נקבע: "הלכה היא, שתובע רשאי להוכיח את שיעור השתכרותו קודם התאונה, אפילו עולה שיעור השתכרות זה על גובה ההשתכרות עליו הצהיר התובע בפני שלטונות המס או המוסד לביטוח לאומי. במסגרת "החזרת המצב לקדמותו" זכאי התובע לקבל את הפיצוי על הנזק האמיתי שנגרם לו, אפילו נזק אמיתי זה נגזר מעובדות הסותרות עובדות עליהן הצהיר התובע בעבר …"

2. לעניין הכרה ב"טיפים" כחלק מהשכר לצורכי פיצוי ראה:

תא (מחוזי ת"א) 2331/01 שושנה בכר נ' אברהם פוקמן lawdata– הוכרו טיפים בשיעור 1500 ₪.
תא (נצ') 14313-12-09 יניב ינון נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול– lawdata

"כאמור, התאונה הוכרה כתאונת עבודה. ממסמכי המל"ל עולה, כי שכרו הרבע שנתי של התובע בתקופה שקדמה לתאונה עמד על סך של 8,577 ₪. מהאמור עולה, כי שכרו החודשי הממוצע עמד על סך של 2,859 ₪. התובע העיד, כי הוא אינו זוכר האם דיווח למוסד לביטוח לאומי על הטיפים, במסגרת תביעתו, וכן לא הוכיח כמה טיפים היה מקבל בממוצע. בנסיבות המקרה ולאחר שטענתו של התובע, כי קיבל אף טיפים סבירה בעיני, הגם שהתובע לא הוכיח כאמור את גובה הטיפים מצאתי, כי יש להעמיד את שכרו הממוצע של התובע טרם התאונה על סך של 5,000 ₪ לצורך חישוב הפסד השתכרותו.

וראה גם:

תא (ת"א) 26784-03-10 טטלמן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-lawdata
תא (שלום ת"א) 21842/99 גובנוב לודמילה נ' גדיש בועז– lawdata

3. התאונה אירעה לתובע במקום עבודה חדש. שוב וכאמור, כשליח. תנאי העסקתו סוכמו, כך לפי אישור המעביד, כדלקמן 4,600 ש"ח שלושה חודשים ראשונים; 5,300 ש"ח לשלושה חודשים נוספים, ולאחר מכן 6,000 ש"ח נטו

מצ"ב אישור המעביד מסומן "ד" לתחשיב הנזק.
היינו כי שכרו של התובע קודם למועד התאונה הינו בממוצע כ- 8,000 ₪ בחודש.

 4. כיום שכרו של התובע לאחר ניכוי מס 8,500 ₪ בממוצע.

מצ"ב תלושים עדכניים מסומנים "ה" לתחשיב הנזק.

5. התובע יטען כי יש לערוך את חישוב הפסדיו לפי שכרו הפוטנציאלי , ובהתחשב בעובדה כי הוא בתחילת דרכו התעסוקתית .

"בספרו של ד' קציר, פיצויים בשל נזק גוף (תמר, מהדורה 2, תשמ"ו) 55, כי "המגמה תהיה לעשות את שכרו האפשרי של הנפגע, בסמוך למועד פסק הדין, בסיס לחישוב הפסדי השתכרותו בעתיד, במסגרת ה,נזק הכללי' ".

6. בתי המשפט קבעו כי כאשר עסקינן בתובע אשר נפגע בראשית דרכו התעסוקתית והצליח לאחר התאונה לשפר את נתוני השתכרותו , ייעשה החישוב העתידי בהתאם להערכה של פוטנציאל השתכרות מלא ולא לפי השכר במועד התאונה.

וכדברי בית המשפט: "קשה מלאכתו של שופט בעת קביעת הפסדי השתכרות בעתיד שכן מתבקשת חזיית העתיד ולעיתים העתיד בעוד 36 שנה כמו במקרה שבפניי, קל וחומר בנסיבות של נכות של תובע שעושה מאמצים לעבוד למרות מגבלותיו ולכאורה שכרו כיום גבוה משכרו לפני התאונה, אלא שכזכור למרות התאונה עובד היום התובע כמהנדס. התובע מתפקד ועובד לפרנסתו ואף שואף להתקדם במישור עבודתו. הנני מאחל לתובע בריאות איתנה לאורך שנים רבות, אך תפקוד ללא איבר רגיש וחיוני כמו עינו של אדם יכול לבוא לידי ביטוי במהלך השנים לכשיגיע התובע לגיל מתקדם יותר או במקרה בו ייפלט התובע לשוק העבודה. "

ת.א  24606/01 בן עזרא שי נ' רפא"ל – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, "אתגר" חברה כח אדם בע"מ (פורסם ב-LawDataֽ 13/02/2005)

שופטי ההרכב בערעור תמכו בקביעותיו של בית המשפט קמא הן לעניין חישוב אקטוארי והן לעניין חישוב עתידי לפי פוטנציאל השתכרות.

"אין כל פסול בכך שבית-משפט קמא ראה לנכון לערוך חישוב אקטוארי של הפיצוי המגיע לנפגע בגין הפסד כושר ההשתכרות לעתיד.
השיקולים שהציב בית-משפט קמא לנגד עיניו בבואו להעריך את שיעורו של הפיצוי המגיע מקובלים עלינו אף הם, פרט לכך שנוכח הקשיים עליהם עומד בית -משפט קמא עצמו בנימוקי פסק-דינו,ונוכח העובדה ששכרו של הנפגע, כיום, לכאורה, גבוה משכרו לפני התאונה, לא היה מקום לחרוג, כך סבורים אנו, בקביעת בסיס השכר, מעבר לשיעור של 50% משכרו המשוערך של הנפגע עובר לתאונה.

השכר המשוערך של הנפגע, עובר לתאונה הוא: 9,000 ₪ לחודש, כפי שקבע בית-המשפט בסעיף 45 של פסק-הדין. לפיכך, מעמידים אנו את בסיס השכר לצורך חישוב הפסד ההשתכרות לעתיד על הסכום של 9,000 ₪ לחודש בתוספת  50% = 13,500 ₪ לחודש, נכון למועד פסק-דינו של בית משפט קמא."

עא  1304/05  רפא"ל-הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, אתגר חברה כח אדם בע"מ נ' בן עזרא שי פורסם ב-LawDataֽ

עוד לעניין זה ראה:

ת"א 1324-05 לוי נ' רשות הנמלים-נמל אשדוד ואח' (פורסם ב-LawDataֽ)
ת.א  46824-08/10 אלעד אסולין, עו"ד ב' ארד נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב, עו"ד ע' לוי (פורסם ב-LawDataֽ 27/07/2014)

משכך יטען התובע כי את הפסדיו לעתיד יש לערוך לפי שכר גבוה משכרו הנוכחי , ולכל הפחות לפי 8,500 ₪.

תחשיבי נזק דוגמה ב: 

נסיבות בהן הנפגע משתכר שכר גבוה יותר לאחר התאונה כך שניתן לטעון שהנכות לא משפיעה על היכולת שלו להשתכר:

1.בסיס השכר:

1. התאונה אירעה לתובעת בתקופת לימודיה לתואר ראשון. תואר BA כללי עם התמחות בכלכלה וסטטיסטיקה. נוכח לימודיה האינטנסיביים עבדה באופן חלקי בלבד בתחום המכירות. לפי נתונים מצטברים לחודש 7/11 שכר כולל עד ליום זה 62,609 ₪ – אין חיוב במס הכנסה (תושבת נהריה)- ממוצע חודשי 8,944 ₪ – ובהצמדה להיום –  9,228 ₪.

2. עם קבלת התואר הראשון זכתה התובעת לקידום המתבקש והשכילה למצוא עבודה כיועצת משכנתאות בחברה פרטית. שכר ממוצע לשנת 2014 ניתן ללמוד מתלוש שכר לחודש 9/14 – נתונים מצטברים (167,563 ₪) מס הכנסה (4,592) היינו כי שכרה הממוצע 18,107 ₪ לחודש.

העתק מתלושי שכר מסומנים "ג" לתחשיב הנזק.
העתק מאישור על תואר ראשון מסומן "ד" לתחשיב הנזק.

"בספרו של ד' קציר, פיצויים בשל נזק גוף (תמר, מהדורה 2, תשמ"ו) 55, כי "המגמה תהיה לעשות את שכרו האפשרי של הנפגע, בסמוך למועד פסק הדין, בסיס לחישוב הפסדי השתכרותו בעתיד, במסגרת ה,נזק הכללי' ". (הדגשה שלי מ.י.)

עא 435/85 מחמור בע"מ נ' אסתר אטדגי (פרחן), [ פ"ד: מא 4 524 ] (פורסם ב-LawData19/11/1987

בתי המשפט קבעו כי כאשר עסקינן בתובע אשר נפגע במהלך לימודיו , והצליח לאחר לימודיו לשפר את נתוני השתכרותו , ייעשה החישוב העתידי בהתאם להערכה של פוטנציאל השתכרות מלא ולא לפי השכר במועד התאונה.

הנפגע שלפנינו למד הנדסה ובעת הפגיעה הרוויח סך 7,500 ₪ ובהצמדה 9,000 ₪. שכרו במועד פסק הדין 9,500 ₪. בית משפט השלום קבע : "קשה מלאכתו של שופט בעת קביעת הפסדי השתכרות בעתיד שכן מתבקשת חזיית העתיד ולעיתים העתיד בעוד 36 שנה כמו במקרה שבפניי, קל וחומר בנסיבות של נכות של תובע שעושה מאמצים לעבוד למרות מגבלותיו ולכאורה שכרו כיום גבוה משכרו לפני התאונה, אלא שכזכור למרות התאונה עובד היום התובע כמהנדס. התובע מתפקד ועובד לפרנסתו ואף שואף להתקדם במישור עבודתו. הנני מאחל לתובע בריאות איתנה לאורך שנים רבות, אך תפקוד ללא איבר רגיש וחיוני כמו עינו של אדם יכול לבוא לידי ביטוי במהלך השנים לכשיגיע התובע לגיל מתקדם יותר או במקרה בו ייפלט התובע לשוק העבודה.

הנני שסבור כי יש לערוך חישוב אקטוארי לפי שכר של 15,000 ₪ ולפי נכות תפקודית של 30%, בדרך זו יבואו לידי ביטוי איזון בין תפקודו של התובע בימים אלו לעומת החשש לפגיעה בתפקודו בעתיד הרחוק, תוך לקיחה בחשבון של שינויים בשכרו. "

ת.א  24606/01 בן עזרא שי נ' רפא"ל – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, "אתגר" חברה כח אדם בע"מ (פורסם ב-LawDataֽ 13/02/2005)

בערעור ניתן חיזוק לקביעת השופט הן לעניין החישוב האקטוארי והן לעניין הערכת הפסד השתכרות עתידי לפי פוטנציאל השתכרות, ובהאי לישנא:

"אין כל פסול בכך שבית-משפט קמא ראה לנכון לערוך חישוב אקטוארי של הפיצוי המגיע לנפגע בגין הפסד כושר ההשתכרות לעתיד. השיקולים שהציב בית-משפט קמא לנגד עיניו בבואו להעריך את שיעורו של הפיצוי המגיע מקובלים עלינו אף הם, פרט לכך שנוכח הקשיים עליהם עומד בית -משפט קמא עצמו בנימוקי פסק-דינו,ונוכח העובדה ששכרו של הנפגע, כיום, לכאורה, גבוה משכרו לפני התאונה, לא היה מקום לחרוג, כך סבורים אנו, בקביעת בסיס השכר, מעבר לשיעור של 50% משכרו המשוערך של הנפגע עובר לתאונה.

השכר המשוערך של הנפגע, עובר לתאונה הוא: 9,000 ₪ לחודש, כפי שקבע בית-המשפט בסעיף 45 של פסק-הדין. לפיכך, מעמידים אנו את בסיס השכר לצורך חישוב הפסד ההשתכרות לעתיד על הסכום של 9,000 ₪ לחודש בתוספת  50% = 13,500 ₪ לחודש, נכון למועד פסק-דינו של בית משפט קמא."

 עא  1304/05  רפא"ל-הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, אתגר חברה כח אדם בע"מ נ' בן עזרא שי פורסם ב-LawDataֽ

עוד לעניין זה ראה:

ת"א 1324-05 לוי נ' רשות הנמלים-נמל אשדוד ואח' (פורסם ב-LawDataֽ)
ת.א  46824-08/10 אלעד אסולין, עו"ד ב' ארד נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב, עו"ד ע' לוי (פורסם ב-LawDataֽ 27/07/2014)

משכך תטען התובעת כי יש לערוך הפסדיה העתידיים לפי שכרה כיום, לכל הפחות.